תנופת בנייה, שדרוג תשתיות, השקעה בציוד מתקדם, מוכנות לשעת חירום, פיתוח מחקר והשקעה בדור העתיד של הרפואה הם רק חלק מהעשייה הענפה ברמב"ם בימים אלה. המרכז הרפואי הגדול ביותר בצפון חוגג 75 שנה ולא עוצר לרגע
מאת: אתי דור־נחום
"רמב"ם בדרכו להיות בית חולים אקדמי מוביל בעולם, כזה שמשלב את הרפואה הטובה ביותר עם חזית הטכנולוגיה לטובת בני האדם בארץ ובעולם", מצהיר פרופ' רפי ביאר, מנהל הקריה הרפואית רמב"ם, במלאת 75 שנים למרכז הרפואי הגדול ביותר בצפון. ואיך מגיעים לשם? בעזרת פיתוח המחקר והשקעה בהון האנושי הכוללת הכשרת סטודנטים ומתמחים וגיוס חוקרים, רופאים מומחים ומנהלי מחלקות מהמובילים בארץ, כמו גם תנופת בנייה, שדרוג תשתיות, השקעה בציוד מתקדם ומוכנות לשעת חירום. כל אלה מתרחשים בימים אלה בבית החולים, שבתוך חמש שנים גם צפוי להכפיל את שטחו בהשקעה של מאות מיליוני דולרים. לרגל חגיגות ה־75 ערכנו סקירה מקיפה של הפיתוחים והחידושים שהופכים את רמב"ם לאחד מבתי החולים המובילים בעולם.
כאן בונים
סביר להניח שהמבקרים בקריה הרפואית רמב"ם בימים אלה לא יכולים לפספס את תנופת הבנייה המתבצעת במקום. ולא בכדי. מדובר בבנייה אינטנסיבית שלא זכורה מאז הקמת בית החולים בשנת 1938. "הבנייה העיקרית הייתה בשנות ה־70 של המאה הקודמת, עת נבנו הבניין הראשי והפקולטה לרפואה של הטכניון", אומר פרופ' ביאר, שמוביל את מערך השינויים. "מאז לא הייתה בנייה מאסיבית, למעט בניית חדרי הניתוח בתחילת שנות האלפיים".
ראשיתה של רפורמת הבינוי המקיפה ברמב"ם היא בתוכנית האב שנרקמה לפני יותר מעשור עם צוות חשיבה, שכלל מלבד פרופ' ביאר, שכיהן אז כדיקן הפקולטה לרפואה על שם רות וברוך רפפורט בטכניון, את מנהל רמב"ם דאז, פרופ' משה רווח, שהתניע את התהליך, המנהלת האדמיניסטרטיבית דאז ד"ר אסתי גולן (שכיום היא סגנית מנהל בית החולים) וראש פיתוח הרפואה והמחקר פרופ' קרל סקורצקי.
"בעיצוב תוכנית הפיתוח הרב שנתית חשבנו על הצרכים העתידיים של בית החולים", משחזר פרופ' ביאר. "הוחלט בשעתו להתמקד בכמה תחומים, והוגדר מקום שיהווה את אזור הפיתוח של בית החולים. הבאנו בחשבון שלבית החולים אין הרבה אפשרויות לצמוח מאחר שלייבש את הים בדומה למה שנעשה ביפן לא בא בחשבון. היה ברור שאזור הפיתוח יהיה בין בית החולים ובין הפקולטה לרפואה של הטכניון ע"ש רות וברוך רפפורט". השטח שסומן כפוטנציאלי היה מגרש חנייה מאולתר שעליו ניצבו כמה בניינים ישנים ושטחים פרטיים. "היה לנו ברור שחייבים ליצור שטחי אשפוז חדשים", אומר פרופ' ביאר. "מצוקת האשפוז הכתיבה את הכיוון, והיה ברור מלכתחילה שבנוסף, בלי כל קשר ללוחות הזמנים, גם תחום הילדים, מחלות פנימיות, מחלות הסרטן, תחום הלב וכלי דם וגם תחומים כירורגיים שונים מחייבים פיתוח אסטרטגי".
עם סיומה של תוכנית האב, בשנת 2018, צפוי שטח בית החולים לגדול מ־102 אלף מ"ר ל־204 מ"ר, והוא יכלול מעבר לבית חולים תת קרקעי גם שלושה בניינים קליניים ובניין למחקר וגם שטחים ירוקים שיאפשרו למבקרים להתרענן. מי שאמון על ביצוע תוכנית האב הוא ראש אגף הבינוי של בית החולים אריה ברקוביץ' וסגנית מנהל בית החולים, ד"ר אסתי גולן, שעושים לילות כימים במציאת פתרונות יצירתיים לאתגרים העצומים שמזמנת עבודת הבנייה.
מוכנים לשעת חירום
מכורח המציאות התווספו למערך השיקולים של מגבשי תוכנית האב היבטים ביטחוניים. פרוץ מלחמת לבנון השנייה, שבה פעל בית החולים תחת אש והמשיך לתפקד כמרכז הרפואי של הצפון שקלט את הפצועים, רק חידד את הצורך להיערך לשעת חירום. "המלחמה הוסיפה פן חדש לתוכנית הפיתוח, שנבע שהעובדה שהיינו תחת אש במשך חודש שלם", מסביר פרופ' ביאר. "במהלך המלחמה ניהלנו יחד עם הסגנים שלי, פרופ' שמעון רייסנר יבדל"א וד"ר ירון בראל ז"ל, את הרפואה תחת אש ונאלצנו לסגור מחלקות ולנייד חולים וצוותים למסדרונות מרתף ומקלטים מאולתרים. היה ברור שהאיומים האסטרטגיים על רמב"ם יימשכו גם בעתיד, וכי אנחנו חייבים לתת לכך מענה בדמות חדר מיון ממוגן, וזה אכן נבנה לאחר המלחמה בעלות של כ־60 מיליון שקל ונפתח לפני כשלוש שנים. מעבר לעובדה שחדר המיון ממוגן, יש בו מערכות דימות, מחשוב וטיפול ממוחשבות והוא נותן מענה חירום מהמתקדמים שיש. אין לכך אח ורע בעולם".
המלחמה השפיעה גם על ההחלטה להקים את הפרויקט השאפתני - בית חולים תת קרקעי, שנבנה בתרומת סמי עופר ז"ל. פרופ' ביאר: "במקור תכננו לבנות חניון מתחת לקמפוס המערבי, אבל בעקבות המלחמה היה ברור שאנחנו צריכים לתת מענה לשעת חירום ולכן הוחלט על פתרון אסטרטגי ייחודי - בניית חניון שבשעת חירום יהפוך לבית חולים תת קרקעי ממוגן. במשרד הבריאות ובפיקוד העורף הוחלט ששתי קומות חנייה יוקצו לצורך 2,000 מיטות של בית חולים ממוגן, מה שייתן מענה אזורי רחב לשעת חירום ויאפשר לטפל בחולים ובפצועים תחת התקפה, כולל התקפה כימית. במקום מתוכננת גם הקמת חדרי לידה, חדרי ניתוח, יחידת טיפול נמרץ ויחידות דיאליזה, שיאפשרו למטופלים להמשיך לקבל טיפול בזמן מלחמה". בית החולים התת קרקעי והחניון החדש, שנבנים בעלות של 450 מיליון שקל, צפויים להיפתח בעוד כחודשיים.
מפתחים תשתיות
מעל הקמפוס המערבי צפויים להיבנות שלושה בניינים קליניים. אחד מהם הוא בית החולים לילדים, תרומת ברוך רפפורט ז"ל ואשתו רות תבדל"א, שעלות בנייתו מוערכת בכ־200 מיליון שקל. "התרומה ניתנה במהלך מלחמת לבנון השנייה", אומר פרופ' ביאר. "בניין מאייר, שכיום נותן שירות בתחום, כבר אינו מתאים לתפקידו. יש צפיפות בחדרים, ומאחר שאין בית חולים אחר לילדים בצפון, זאת תרומה שעונה על צורך קריטי. אני שמח מאוד שאנחנו אמורים לפתוח את בית החולים לילדים במהלך הרבעון הראשון של 2014".
הבניין השני שנבנה הוא מרכז אונקולוגי בעלות של 120 מיליון שקל. התרומה ניתנה על ידי יוסף פישמן ז"ל ומשפחתו, שלדברי פרופ' ביאר ראו את המצוקה שחווים חולי הסרטן ברמב"ם. הבניין האונקולוגי יאכלס את כל חולי הסרטן, יכלול יחידות קרינה וייתן מענה מתקדם לחולים. פרופ' ביאר: "מכיוון שאנו המרכז לטיפול במחלות סרטן היחידי בצפון, אנחנו רואים את מספר חולי הסרטן הגדול ביותר בארץ, לכן החשיבות היא עצומה וזאת בשורה לחולים". המרכז צפוי להיפתח במחצית השנייה של 2014.
הבניין השלישי, שמוקם בצמוד למרכז האונקולוגי, הוא בית החולים לרפואת כלי הדם והלב. "יש קשר בין שתי המחלות", מחדד פרופ' ביאר. "לא מעט מחולי הסרטן סובלים ממחלות לב וכלי דם, וחלק ממחלות הסרטן מלוות בסיבוכי לב וכלי דם, כך שלעובדה שהבניינים צמודים יש חשיבות. מה גם שמדובר בשתי המחלות העיקריות שמהן סובלים אזרחי העולם המערבי". סדר הגודל של הבנייה מוערך בכ־120 מיליון שקל, אולם לדברי פרופ' ביאר עדיין לא ברור מתי הוא ייפתח מכיוון שלעת עתה מחפשים אחר תורם.
במרכז שלושת בתי החולים מתוכנן להיבנות מגדל התגליות הביוטכנולוגיות. "זהו מגדל מחקר שמיועד לשמש את הרופאים החוקרים ברמב"ם בשיתוף פעולה עם הטכניון לטובת קידום המחקר", אומר פרופ' ביאר. "יש לבניין יתרון אדיר מכיוון שהוא נמצא בין בית החולים לפקולטה לרפואה, שמבצעת את המחקר הבסיסי". הבניין החדש צפוי לתת מענה לרופאי רמב"ם ולחברות ביוטכנולוגיות ולחברות הייטק, והוגדרו בו שישה מרכזי מצוינות חשובים שיעסקו במחקר: קרדיו־וסקולרי, אונקולוגיה, מדעי המוח ומחלות של המוח, גנומיקה וגנטיקה, סוכרת והשמנה, חידושים כירורגיים וחדשנות בתחום הכירורגיה. כמו כן, במגדל מתוכננת הקמה של כמה מעבדות של הטכניון. לדברי פרופ' ביאר, הקמת הבניין, שמוערכת בכ־160 מיליון שקל, תלויה במימון, אולם הוא מקווה שבתוך 3־4 שנים יהיה אפשר לחנוך אותו.
הולכים יד ביד: מחקר ורפואה
לצד פיתוח התשתיות, הבינוי וההיערכות לשעת חירום, ברמב"ם משקיעים בפיתוח המחקר. "המחקר מביא את חזית הרפואה לחולה. אם עושים מחקר על תרופה חדשה לסוכרת, החולה הישראלי יהיה הראשון שייהנה מהתרופה", מסביר פרופ' ביאר את חשיבות העניין. "במקרה אחר, אם עושים מחקר על פיתוח טכנולוגיה חדשה בתחום הקרדיולוגיה או המוח, החולה הישראלי יהיה הראשון שייהנה מזה. כמו כן, כאשר מחקר מתבצע על ידי רופאי בית החולים, זה מבטיח שהם יהיו הכי טובים ובחזית המדע, וכל זה לטובת החולה. המרכזים הרפואיים המובילים בתחום הסרטן נמצאים בחזית המחקר העולמית, והחולים נוסעים אליהם מכל קצוות העולם בגלל המחקר החדשני. החולים רוצים טיפול חדשני ואנחנו רוצים לתת להם את זה. רפואה ומחקר הולכים יד ביד, ובבית חולים אקדמי כמו רמב"ם אנו רואים במחקר חשיבות עצומה לאיכות הרפואה".
לאחרונה הוקמו ברמב"ם מעבדות מחקר חדשות שמשמשות את חוקרי בית החולים, ובימים אלה נבנית מעבדת מחקר בתחום ההמטואונקולוגיה. "מלבד זאת אנחנו תומכים ברופאים חוקרים בכל הרמות בכך שאנו נותנים להם מענקי מחקר בתחומים שהם חוקרים, ומאפשרים להם לקיים את המחקר במסגרת עבודתם בבית חולים ציבורי", אומר פרופ' ביאר ומוסיף: "פיתחנו כמה תוכניות שעוזרות לרופא לבצע מחקר. כך למשל, תוכנית 'עתידים' מאפשרת לרופא צעיר שנמצא בשנה השנייה או השלישית להתמחות למצוא לעצמו שותף ולקבל מימון לביצוע מחקר בכיוון שהוא בחר. המימון מתקבל על בסיס תחרותי - מי שזוכה, מקבל מלגה. בו זמנית יש לנו חלוקת מלגות במסגרת תוכנית 'אופקים'. תוכנית זו מכוונת לרופאים בכירים שחזרו משהייה בארצות הברית וצריכים תמיכה למחקר שהם עורכים בשנים הראשונות".
מצמיחים את מנהיגי העתיד ברפואה
כשפרופ' ביאר מדבר על צוות בית החולים ניכר כי הוא גאה ברופאים, בצוות הסיעודי המעולה בהנהגת ד"ר חנה אדמי ובמנהיגים שצמחו, התפתחו והתחנכו ברמב"ם וכרגע מובילים את המחלקות הטובות בבית החולים. הוא גם גאה באלה שעוזבים לטובת ניהול מחלקות בבתי חולים אחרים. "הבאנו לאחרונה מנהיגים חדשים למחלקות, ויש לנו לא מעט הצלחות בגיוס אנשים ששינו את פני הרפואה והמחקר בתחומם כדוגמת פרופ' יהודה חוברס, שהביא את המכון הגסטרואנטרולוגי לשיאים חדשים; פרופ' גיל זיו, מנהל מחלקת אף־אוזן־גרון, שבזמן קצר העלה את רמת המחקר והפעילות הקלינית; פרופ' איתן בלומנטל, שהגיע לנהל את מחלקת העיניים והביא איתו חידושים ועלייה עצומה בהיקף הפעילות ברפואת עיניים בצפון; וכן ד"ר רן שטיינברג, שבא מהמרכז להנהיג את מחלקת כירורגיית ילדים ועשה מהפכה אדירה. מעבר לכך פיתחנו את כל תחום המניעה והטיפול בזיהומים והבאנו את פרופ' מיכל פאול וד"ר חתאם חוסין שעוסקות בתחום".
ההשקעה בכוח האדם מתבטאת גם בהשקעה בדור העתיד. פרופ' ביאר: "אנחנו משקיעים בתוכניות הדרכה למתמחים חדשים והקמנו ועדת הוראה מיוחדת. פרופ' ריבה בריק יחד עם מינהל הרפואה מובילים את המהלך. המתמחים נמצאים בתוכנית הוראה מסודרת, ומלבד מנהל המחלקה לכל אחד מהם יש אדם שמלווה אותו. אנחנו משקיעים גם בסטאז'רים כדי לתת להם את החינוך הכי טוב ב־12 חודשי הסטאז' שלהם כאן, בין אם הם נשארים ובין אם הם הולכים. אני גאה בכך שאנחנו בית חולים ומרכז אקדמי שמגדל את מנהיגי העתיד ברפואה. יש לא מעט דוגמאות של רופאים שצמחו כאן והם מנהיגים את המחלקות המובילות בארץ בהדסה, בשיבא, באיכילוב וגם בצפון – בעמק, בזיו ובנהריה. אנחנו בית חולים שמייצר מנהיגים עבור כל הארץ".
משדרגים ציוד
לצד תנופת הפיתוח וההשקעה בכוח האדם, תשתיות ומחקר שודרג בשנים האחרונות הציוד המחקרי והטיפולי באופן ניכר. כל שיטות הדימות שודרגו, ולאחרונה נקנו שלושה מכשירי CT חדשים. "למעשה שיפרנו את כל אפשרויות האבחון בתחומים שעומדים במרכז העשייה: מוח, טראומה ורפואה דחופה", מסביר פרופ' ביאר. "שדרגנו את הטיפול בחולי סרטן על ידי רכישת מאיץ חדיש המסוגל להקרין במדויק גידולים במוח ומחוצה לו, ועשינו קפיצת דרך בתחום הכירורגי, שבו יש כל הזמן עלייה במספר הניתוחים. יש לנו כירורגים מובילים בכל התחומים וכיום המגמה היא לעשות כמה שפחות כירורגיה פולשנית ויותר כירורגיה לפרסקופית". אחת מפריצות הדרך של השנים האחרונות היא הכנסת תחום הרובוטיקה לבית החולים. "לפני שלוש שנים הוכנס רובוט דה וינצ'י ומאז הוא תפס תאוצה אדירה. בהתחלה השתמשו בו רק האורולוגים, אחר כך הצטרפו גינקולוגים שביצעו ניתוחי רצפת אגן, ובהמשך הצטרפו גם אונקו־גינקולוגים שמבצעים כריתת גידולים. לאחרונה מבוצעים ניתוחים גם בתחום הכירורגיה הכללית, כירורגים בתחום אף־אוזן־גרון וילדים. לדעתי זה עתיד הכירורגיה בעולם, ורמב"ם מספר אחת בארץ בתחום".
חזון לעתיד
פרופ' ביאר מעריך כי בשנת 2018, עת שיסתיימו הפרויקטים של תוכנית האב, כבר יתוכננו פרויקטים חדשים. כיום התחום שנמצא במרכז הפיתוח העתידי הוא המוח. "תחום מדעי המוח, על כל היבטיו, הוא בהחלט במרכז התוכנית העתידית", אומר פרופ' ביאר. "כיום יש לנו שילוב של מחלקה נוירולוגית מצוינת עם מחלקה נוירוכירורגית מהמובילות בארץ שעושה ניתוחים מורכבים, ותחום של נוירו־רדיולוגיה טיפולית. תחומים אלה, יחד עם טיפול במחלות ניווניות של המוח כמו פרקינסון ואלצהיימר, יאפשרו קידום אדיר של התחום בעתיד. "העתיד כבר כאן", מדגיש פרופ' ביאר, ומספר על שני החולים הראשונים שעברו טיפול להפרעות תנועה באולטראסאונד ממוקד, תחליף לניתוח גרייה עמוקה של המוח, שהיא השיטה המקובלת כיום. רמב"ם הוא המרכז הראשון והיחידי בארץ, ובין המרכזים הרפואיים הספורים בעולם, המציעים את שיטת הטיפול המהפכנית הזאת לחוליהם. "אין לי ספק שהשילוב יוצא הדופן של העבר המפואר של רמב"ם, ההון האנושי ופיתוח המחקר, בשילוב הטכנולוגיות והבינוי הנרחב, יובילו את רמב"ם להיות אחד המרכזים הרפואיים המובילים בעולם", מסכם פרופ' ביאר.