חדש! יפה! וממוגן!

חשיפה: פרויקט חדר המיון החדש של הקריה הרפואית רמב"ם

מאת: רועי צור עם:ד"ר שלומי ישראלית, מנהל המחלקה לרפואה דחופה
הגר ברוך, אחות אחראית, המחלקה לרפואה דחופה 
קובי מוסקוביץ', מנהל תפעול, רפואה דחופה וחירום,הקריה הרפואית רמב"ם

עד כמה שזה ישמע אבסורד, מלחמת לבנון השנייה, בדרכה המוזרה, היוותה גם זרז לכמה שינויים חיוביים שנעשו בעקבותיה. אחד הדברים קשור לחדר המיון של הקריה הרפואית רמב"ם. המרכז הרפואי שטיפל במרבית פצועי המלחמה, היה גם הוא מטווח ע"י החיזבאללה לאורך כל ימי המלחמה ונאלץ לראשונה בהיסטוריה שלו, לתפקד תחת הפגזות. אולם, בית החולים ובעיקר חדר המיון שלו, לא היו ממוגנים. וכך, אזרחים שנדרשו לטיפול רפואי, נאלצו לסכן את עצמם ולהגיע לקבל טיפול במקום שעמד תחת הפגזה. נוחי דנקנר, שביקר בבית החולים במהלך המלחמה וראה במו עיניו את המצב האקוטי, החליט בו במקום להעמיד תרומה ענקית לבניית חדר מיון חדש שיהיה גם ממוגן. זמן קצר לאחר המלחמה כבר החלו העבודות, כשסה"כ מושקעים בפרויקט כ-60 מיליון ₪, מתוכם 16 מיליון שקלים שהקציבה הממשלה.     
"המחלקה לרפואה דחופה" (מלר"ד) או "חדר המיון", כפי שהוא נקרא בפי כל, הוא שער הכניסה של הקריה הרפואית רמב"ם. עבור רוב אוכלוסיית הפונים, זהו מקום המפגש הראשון עם בית החולים וזוהי גם המחלקה שמנקזת אליה את מרבית החולים המתבלים לביה"ח. "אנו מטפלים כאן בממוצע של 100 עד 110 אלף פונים בשנה. כלומר בכל יום מטופלים כאן 300 עד 350 חולים וראיתי גם ימים עם מספרים גדולים יותר", אומר ד"ר שלומי ישראלית, מנהל המחלקה לרפואה דחופה. "מבחינת סדר גודל, זה אולי דומה לכמה בתי חולים אחרים, אבל ההבדל הוא, שבגלל היכולות המקצועיות של רמב"ם, מגיעים אלינו חולים מורכבים יותר והפצועים קשה יותר". אם ניקח בחשבון שעם כל מטופל מגיעים עוד שלושה-ארבעה מלווים, לא יהיה זה מופרך לומר, שאין כמעט חיפאי שלא עבר כאן לפחות פעם בחייו.  חדר המיון החדש אמנם ממוקם בדיוק באותו המקום בו עמד חדר המיון הישן, שגודלו היה כ-900 מ"ר, אבל הוא יותר מפי 3 בגודלו (כ-3,500 מ"ר). בתוכו מתקיימת חלוקה פנימית למספר אגפים: "אגף המהלכים" - המתוכנן לטפל בחולים המסוגלים להלך בכוחות עצמם, המהווים כ-40% מהפונים. "אגף השוכבים" – המיועד לחולים הקשים יותר ובו כ-50 מיטות (לעומת 33 מיטות בחדר המיון הישן). בצמוד אליו נבנה "אגף טיפול נמרץ" או "חדר הלם", כפי שהוא נקרא בעבר, ובו 6 מיטות לטיפולי הלם והחייאה. האגף נבנה מראש עם אפשרות להתרחב מיידית ל-11 מיטות, בשעת חירום או במצב של אירוע רב נפגעים.            
"מעבר לעובדה שהמלר"ד החדש הוא כיום מלר"ד ממוגן גם קונבנציונאלית וגם כימית, הדבר הראשון הבולט בו לעין אלו הם אזורי הרווחה - הרבה יותר גדולים, הרבה יותר יפים עם אזורי המתנה מרווחים, קפיטריה, פינות קפה ויכולת ליהנות מהנוף שבחוץ", אומר קובי מוסקוביץ', מנהל התפעול של המלר"ד. מוסקוביץ' הוא מהנדס תעשיה וניהול בהשכלתו, והתפקיד שלו – "מנהל התפעול של המחלקה לרפואה דחופה", נחשב גם הוא לאחד החידושים בהפעלת חדר המיון החדש. מדובר בתפקיד שאין לו מקבילה בבתי החולים בישראל ואולי גם בעולם. האחריות שלו נוגעת בכל ההיבטים התפעוליים, הלוגיסטיים והאדמיניסטרטיביים של המלר"ד, מה שמשחרר את מנהל המחלקה והאחות האחראית, שעסקו בכך קודם לכן, להתרכז בתחום הרפואי של עבודתם. מרגע שחדר המיון יכנס לשגרת עבודה, התפקיד יכלול גם נושאים כמו שיפור תהליכים ושיטות עבודה, בניית מודלים של קיצור תורים ומחשוב המחלקה. אגב, בנוסף לתפקיד זה, אחראי מוסקוביץ גם על תחומים נוספים במערך התפעול ובמערך החירום של ביה"ח.
גם בתחום התפעול הרפואי של המחלקה, הוכנס מנגנון חדש, הנקרא "מוקד השליטה". "בשטח כל כך עצום יש לארגן מערכות בקרה ושליטה יעילים ונכונים", מסביר ד"ר ישראלית את ההיגיון מאחורי הקמתו של מוקד השליטה. "בעולם אידיאלי יש מספיק רופאים ואחיות לטפל בכולם. בעולם האמיתי שכאן, זה לא תמיד כך. לעיתים, אין לנו שליטה מלאה בזמן אמת לגבי הימצאות החולים שלנו בכל רגע נתון – האם הם בצילומים, האם בבדיקה, האם הועברו למחלקה. לכן צריך ליעל את המערכת ולקבוע סדרי עדיפויות, כדי להפיק את המכסימום ממה שעומד לרשותנו. מוקד השליטה שעל הקמתו אחראי קובי מוסקוביץ ושאותו יתפעלו מזכירות רפואיות, הוא אחד הכלים להגיע למטרה הזו. הוא שולט על תרשים הזרימה של החולה, מהרגע שהוא נכנס למיון ועד למעבר למחלקות האשפוז או השחרור. "התרחבנו פי 1.5 מבחינת כמות החולים בהם אנו יכולים לטפל", אומרת הגר ברוך, האחות האחראית של המחלקה לרפואה דחופה. "למלר"ד של רמב"ם תמיד היה לנו שם טוב מבחינת המקצועיות הרפואית. אבל מנגד, אנשים ידעו שכאן צפוף ועמוס. והאמת, היה קשה לתת שירות ויחס אישי בצפיפות כמו שהייתה במיון הישן. עכשיו, הכל כאן תוכנן מראש בחשיבה על שירות טוב יותר לחולים - תנאי המלונאות קפצו מדרגה, הכל יותר גדול ומרווח - התאורה, הדלפקים, שטחי ההמתנה ועד השטח העומד לרשות כל חולה. כל זה משפיע באופן ישיר על רמת השירות שאנו מסוגלים לספק לחולים. לכן, אין לי בכלל ספק, שלא ייקח הרבה זמן עד שנראה כאן הרבה יותר אנשים מבעבר, שבאים לקבל טיפול". 
כבר ארבע שנים שהגר היא האחות האחראית במיון ומאחוריה קריירה של 22 שנים בתחום הסיעוד, שבמהלכן התנסתה בעבודה בלא מעט מחלקות. "אני זקוקה לאדרנלין ולאופי הלא צפוי של העבודה במיון. מי שמסתכל על העבודה שלנו מהצד, אפילו אחיות ממחלקות אחרות, לא מבין איך אנו מסוגלים לתפקד בתנאי הלחץ הללו. מה שקורה כאן במהלך היום נראה להם הזוי לחלוטין. אבל זה מה שעושה את העבודה בחדר המיון למעניינת ומאתגרת - לעשות סדר בתוך כל התוהו ובוהו הזה...".
ד"ר ישראלית קיבל את תפקיד מנהל המחלקה רק זמן קצר לפני שהיא נחנכה. הוא נכנס לנעליו של מנהל המחלקה הקודם, ד"ר דגן שוורץ, שהשקיע רבות בקידום פרויקט חדר המיון החדש יחד עם  ד"ר משה מייכלסון, שהיה מנהל יחידת הטראומה. "מבחינת הצוות במחלקה, נשארנו אותו הצוות", אומר ד"ר ישראלית. "אמנם נכון, שהידע הרפואי לא יקפוץ מדרגה בגלל המעבר, אבל הציוד חדיש יותר והתנאים טובים יותר. עברנו למחשוב מלא עם מחשב ליד כל מיטה, תיק חולה ממוחשב וזמינות גדולה יותר לבדיקות הדמיה ומעבדה. מאחורי כל שינוי כזה עומד פרויקט ענק, שבסופו של דבר יקדם בצורה משמעותית גם את רמת המקצוענות הרפואית לה יזכו החולים".