כתבות

24 שעות בחדרי הניתוח

תאריך פרסום: 01/01/2007 | מאת:רמב"ם

הצצה נדירה מסביב לשעון לקודש הקודשים של הקריה הרפואית רמב"ם

24 שעות בחדרי הניתוח24 שעות בחדרי הניתוח
מאת: כתבי 'אדם' 

06:45
לילה שגרתי עבר על המחלקה. שיאו נרשם לפנות בוקר: תינוק בן חמישה חודשים הגיע עם פגיעת ראש קשה מתאונת דרכים. 
יוליה כץ, אחראית משמרת הלילה, מעבירה עכשיו דיווח אחרון ליעל אדרי. יעל שכבר לבושה במדים ירוקים וכובע, היא האחות האחראית על חדרי הניתוח. כשהסלולרי שלה מתחיל לצלצל, סימן שהתחילה המשמרת. מעכשיו, ועד שתוריד את הכובע, הוא לא יידום לרגע.
כבר בתיכון ידעה יעל אדרי שהיא הולכת להיות אחות חדר ניתוח. יעל היא גם יו"ר עמותת אחיות חדר ניתוח בישראל, ומייצגת אותן בארגון האירופי של אחיות חדר ניתוח. 24 שנה היא אחות, 22 מהן בחדר הניתוח ברמב"ם.לפני 11 שנה קיבלה את האחריות על המחלקה. בין לבין, היא הספיקה לעשות תואר שני באוניברסיטה. תחת אחריותה 55 אחיות ו- 20 סייענים מיומנים, שבלעדיהם קשה מאד להתחיל ולסיים כל ניתוח.
 

08:00
את נגה קרייתי קשה לפספס. סימן ההיכר שלה הוא הפתקיות, שהיא מדביקה על הידיים. מין שיטת מעקב פרטית, שפיתחה ב-21 שנותיה כאחות חדר ניתוח. המשמרת שלה מתחילה ב-7:00, אבל כל יום היא כבר כאן ברבע ל..., "כדי שהכל יהיה מוכן בזמן". נגה היא ראש צוות חדר הקבלה, האחראי על קבלת החולה והכנתו לניתוח. עד 8:00, יש לה שעה להכין את 12 המנותחים הראשונים עם עזרה של צוות האחיות מהחדרים. בשנה נערכים כאן כ-24 אלף ניתוחים, המבוצעים על כ-15 אלף מנותחים. לשם השוואה, מספר קבלות הטראומה בחדרי הניתוח של רמב"ם, גדול יותר מסך כל קבלות הטראומה בכל הארץ.
 
יעל אדרי
יעל אדרי

11:06
נגה היא גם זו שאחראית על הקשר עם המחלקות לצורך הכנת החולים. פעם בשעה היא יוצאת החוצה מוכנה לשאלות, לעיניים הדואגות, הצמאות לכל מילה. עכשיו, בגלל הלחץ, ילנה, שהיא מספר 2 של נגה, יוצאת החוצה לדווח למשפחות. יש לה סבלנות אין קץ וחיוך קבוע, שמשרה סביבה אווירה רגועה ובטוחה. היא לא חוזרת פנימה עד שנגמרות בחוץ כל השאלות ולא נותר ליושבים/עומדים בחוץ, אלא לחזור לבהות במסך הטלוויזיה, לחכות ולהחזיק אצבעות.
 
מה השאלות הכי נפוצות? 
"כמה זמן אורך הניתוח..? מי המנתח..? זה ניתוח כואב..?" לכל אחות כאן יש את החולה שלה, שהשאיר בה שריטה וצלקת, שמסרבת להעלם. הפצוע של יעל אדרי הולך איתה עוד ממלחמת לבנון הראשונה (82') כשעבדה במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי. "הוא היה חייל בודד מארה"ב. בודד לחלוטין, שדיבר כמעט רק אנגלית. לילה שלם טיפלתי בו. הוא היה החולה שלי, הפצוע שלי. כל הלילה הוא החזיק לי את היד, התחנן שאעמוד לידו. הוא היה פצוע קשה. ידעתי שאין לו הרבה סיכוי לשרוד. בבוקר הלכתי הביתה לישון, וכשחזרתי למחרת הוא כבר לא היה בין החיים. עד היום, 24 שנה אחרי, אני זוכרת אותו כאילו היה זה היום". עוד דקה יקבל ד"ר אבישי זיסר את המחלקה ותתחיל משמרת הערב. יחד איתו נכנס גם סמי אבו-רומחין, שיהיה האח האחראי במשמרת. מעתה, יסיימו את הניתוחים שגלשו ממשמרת הבוקר ויכניסו רק את ניתוחי השר"ן וניתוחים דחופים.
 
 
12:25
לכל אחות כאן יש את החולה שלה, שהשאיר בה שריטה וצלקת, שמסרבת להעלם. הפצוע של יעל אדרי הולך איתה עוד ממלחמת לבנון הראשונה (82') כשעבדה במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי. "הוא היה חייל בודד מארה"ב. בודד לחלוטין, שדיבר כמעט רק אנגלית. לילה שלם טיפלתי בו. הוא היה החולה שלי, הפצוע שלי. כל הלילה הוא החזיק לי את היד, התחנן שאעמוד לידו. הוא היה פצוע קשה. ידעתי שאין לו הרבה סיכוי לשרוד. בבוקר הלכתי הביתה לישון, וכשחזרתי למחרת הוא כבר לא היה בין החיים. עד היום, 24 שנה אחרי, אני זוכרת אותו כאילו היה זה היום". קולה רעד, ומבעד למשקפיים נראתה דמעה סוררת, שהיא כל כך התאמצה להסתיר.
 
ד"ר אבי ויסמן
ד"ר אבי ויסמן
 
13:11
גם ד"ר אבי ויסמן לוקח את החיילים איתו הביתה. "זה תמיד החיילים, שנחרטים לי בזיכרון ולא מרפים", הוא אומר. ד"ר ויסמן הוא מנהל יחידת התעוררות/התאוששות וטיפול בכאב חריף, השייכת למחלקת ההרדמה. מחלקת הרדמה היא המחלקה עם מספר הרופאים הגדול ביותר בבית החולים, הכוללת 35 רופאים מרדימים.
הוא רופא מרדים בתוארו, מתנסח ברהיטות, מלא ביטחון. התואר 'רופא מרדים' עושה עוול מסוים לנושאים אותו. רובנו בטוחים, שמדובר ברופא, האחראי, בסך הכל, על הרדמת המנותח ושמירתו במצב מורדם במהלך הניתוח. התיאור הזה רחוק מאוד מהמציאות. הרופא המרדים הוא בעצם הרופא האחראי על כל מהלך הניתוח. הרופאים המנתחים הם אורחים אצלו במחלקה. הוא זה שיחליט איזה מנותח ייכנס ראשון לניתוח דחוף, למי לתת עדיפות ואת מי ניתן לדחות. לצורך כך, רופאים מרדימים צריכים ללמוד ולדעת כמעט את כל תחומי הרפואה. רשימת תחומי ההשתלמויות שעבר ד"ר ויסמן, יכולה לכסות כמעט את כל המקום שהוקצה לכתבה. "זה באמת תחום כפוי טובה", הוא מאשר בהכנעה, "אנחנו כאן מאחורי הקלעים. את התודה מהמשפחות מקבלים הרופאים המנתחים. אותנו לא רואים". אבל אם תשאלו את ד"ר ויסמן, הוא לא היה מחליף את חדרי הניתוח בשום מקום אחר.
 
 
14:59
עוד דקה יקבל ד"ר אבישי זיסר את המחלקה ותתחיל משמרת הערב. יחד איתו נכנס גם סמי אבו-רומחין, שיהיה האח האחראי במשמרת. מעתה, יסיימו את הניתוחים שגלשו ממשמרת הבוקר ויכניסו רק את ניתוחי השר"ן וניתוחים דחופים.
 
מה היה כאן עד עכשיו? כריתת אונה ריאתית, קיבוע עמוד שידרה, ניתוח ראש בילד בן שלוש, החלפת מפרק ירך, שני ניתוחים קיסריים של תאומים. וזו רק רשימה מאוד, מאוד, חלקית.
יש משהו שונה במהות של חדרי הניתוח לעומת יתר המחלקות. זה עולם אחר, סגור, עולם של לחץ קבוע, הדורש ערנות מתמדת בכל רגע נתון. כאן אין את המגע הרגיל עם החולה, וגם לא את המגע הממושך עם המשפחות. רוב זמן שהייתם במחלקה, החולים כאן מורדמים, ובעצם, חוזרים לתקשר רק בחדר ההתאוששות.

רופאים בחדר ניתוח

 
17:11 
מי שמפקחת על כל הצוות הסיעודי של חדרי הניתוח, כולל חדר התעוררות, היא נורית אלקלעי.השם המקצועי של חדר ההתעוררות הוא "יחידת טיפול לאחר הרדמה" (PACU). רק בשנים האחרונות החלו לתת לשלב ההתעוררות חשיבות והתייחסות מיוחדת, לאחר שהבינו עד כמה קריטי החלק הזה בתהליך הניתוחי. בשלב הזה הגוף עדיין מתאושש ולא מסוגל לתפקד עצמאית. האחות האחראית על חדר ההתעוררות עצמו היא מרים אלקובי. 30 שנה אחות, 25 מהן במחלקת התעוררות. בהכשרתה היא אחות טיפול נמרץ, כמו כל האחיות במחלקת ההתעוררות, הכולל 15 אנשי צוות. למרות, שבאופן רשמי המשמרת שלה מסתיימת בשלוש, אין כמעט יום שהיא יוצאת לפני ארבע, חמש.

 
03:25
חדרי הניתוח החדשים לוקחים את הקריה הרפואית רמב"ם לעבר העתיד של הרפואה המודרנית. הם מכילים את הציוד המודרני והמתקדם ביותר, הקיים כיום בעולם. הכל כאן נבנה בראייה עתידית, שלקחה כבר בחשבון את הפיתוחים הצפויים בתחום, את שיטות הניתוח החדשות, הכוללות ניתוחים אנדוסקופיים ואפילו תשתיות למערכות ניתוח רובוטיות. על כל המכשור הזה אחראי דודו לוי, מנהל התפעול. דודו הוא זה שמקצה את החדרים לניתוחים המתוכננים וגם מרכז את נושא מערכות המידע בחדרי הניתוח, המאפשר למנתחים לקבל כל מידע שנדרש להם ממערכות ביה"ח.
 
ספק אם יש עוד מישהו בארץ עם ידע כמו שלו בתפעול חדרי ניתוח. רואים עליו, שעבורו זו לא עבודה – זו דרך חיים. אבל, אם תשאלו את דודו, הוא יחייך וינופף אתכם בביטול.
בלילה מבוצעים רק ניתוחי חירום דחופים. הקומפלקס הזה, שנחנך רק לפני כשנתיים ושהושקעו בו 140 מיליון שקל - דומם עכשיו. הוא מוכן למקרה חירום, שתמיד מקווים שלא יגיע, אבל איכשהו, בסוף תמיד הוא בא.
תינוק בן חמישה חודשים, שנפגע בתאונת דרכים, נלחם עכשיו על חייו בטיפול נמרץ. לפעמים, כל קדמת הטכנולוגיה הרפואית, המרוכזת כאן, לא יכולה לעזור ונותר רק להחזיק אצבעות.