סקירת מערכות מאוחרת (שליש שני)

סקירת מערכות מאוחרת (הנקראת גם: שליש שני או 'שנייה') היא בדיקת אולטרא-סאונד של איברי העובר, שמטרתה לאבחן מומים מולדים.
אם לא בוצעה סקירה מוקדמת, מומלץ לבצע סקירת מערכות בין השבוע ה-19 לשבוע ה-22 להריון. אם בוצעה סקירת מערכות מוקדמת, כדאי לדחות את הסקירה המאוחרת לשבועות 22-25.
מטרת הבדיקה דומה לסקירת מערכות מוקדמת, וכמוה נועדה לוודא כי הכול מתפתח כראוי ולעקוב אחר בעיות – אם התגלו כאלו בסקירת מערכות ראשונה. יש מערכות מסוימות בעובר, כמו איברי המוח, בית החזה והכליות, שהתפתחותן מאוחרת. לכן, חשוב לסקור אותן שוב.
לאחרונה, נקבע ע"י האגוד המיילדותי הגניקולוגי מהן האיברים אותם חייבים לכלול בסקירת המערכות.
בסקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בדיקת האולטרא-סאונד דרך הבטן.
כאשר תוצאות בדיקת השקיפות העורפית ושתי הסקירות הן תקינות, יש סיכוי קטן מאוד להולדת תינוק עם מום כרומוזומלי או מום מבני. אבל אין אפשרות להבטיח ב-100% תינוק בריא. לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה ל- US מיילדותי,

בדיקות האולטרא-סאונד במהלך ההיריון מאפשרות כיום לרופאים לאתר ממצאים רבים ושונים, במיוחד בבדיקת השקיפות העורפית ובסקירות מערכות מוקדמת ומאוחרת.
חלק מהממצאים מעידים על סיכוי סטטיסטי להימצאותו של מום כרומוזומלי או גנטי בעובר, כפי שיפורט בהמשך. הכוונה היא, כי ממצא כזה או אחר מעיד כי באחוז מסוים מהמקרים קיים מום כרומוזומלי או גנטי בעובר.
נהוג לחלק את הממצאים המתגלים בבדיקות אולטרא-סאונד לשניים: מומים מולדים (בתעלת עמוד השדרה, בלב, במערכת העיכול, בדופן הבטן ועוד) וסמנים קלים/רכים.
מומים מולדים
מומים מולדים הם כאלו, שמצריכים טיפול או מעקב לאחר הלידה. הם עלולים להשפיע על תוחלת החיים של היילוד, וכן על איכות ומהלך חייו. כמו כן, הם עלולים לגרום לנכות פיזית או נוירולוגית. נהוג לחלק את המומים המולדים לקשים (הגורמים נכות קשה או מוות) ולמומים קלים יותר.
גילוי של מום מצריך איבחון מדוייק, התייעצות עם בעלי מקצוע הנוגעים לתחום (למשל קרדיולוג ילדים במקרה של בעיה בלב, נוירוכירורג במקרה של פגם בתעלת עמוד השדרה וכו') - וקבלת החלטה על המשך ההריון ואופן המעקב.
סמנים קלים/ סמנים רכים (soft markers)
סמן קל (סמן רך או סמן קטן) הוא שינוי קטן באנטומיה של העובר, שהרופא עלול לגלות בבדיקת אולטרא-סאונד. הסמן עצמו איננו מהווה בעיה, ואינו משפיע על תפקוד העובר או היילוד בעתיד. בין הסמנים הרכים נמנים: ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים/ מוגדלים, מוקד אקוגני בלב, עצם ירך קצרה, מעי אקוגני ועוד.
מוקד אקוגני הוא איזור בגוף העובר, שבו צפיפות החומר גבוהה יותר מאשר סביבתו, ולכן הוא מחזיר את גלי הקול של האולטרא-סאונד בצורה חזקה יותר מאשר סביבתו. מוקד אקוגני יראה בתמונת האולטרה-סאונד כמו נקודה בהירה יותר מאשר האזור שסובב אותו.
לסמנים רכים עצמם אין כל משמעות והם אינם מעידים בבירור כי העובר סובל ממום או מבעיה כלשהי. סמנים רכים גם אינם קשורים לתפקוד העובר והם לא יפגעו בתפקוד הלב, המוח או כל מערכת אחרת. יתרה מזאת, סמנים קלים שכיחים מאוד גם בקרב האוכלוסייה הבריאה, ורוב התינוקות, שבהם יתגלה סמן רך, ייוולדו שלמים ובריאים.
למעשה, משמעותו של גילוי של סמן רך היא, כי קיים סיכוי גבוה יותר לבעיה כרומוזומלית אצל העובר, אך עדיין מדובר רק בסיכוי. ברוב המקרים מתברר כי מדובר באזעקת שווא.
הסמן המפורסם ביותר בקרב נשים הרות הוא שקיפות עורפית מוגברת, אשר אינה מהווה מום, אך מגבירה את הסיכון לתסמונת דאון ועוד. לסמן זה יש שקלול מיוחד, ולכן הוא נבדק בבדיקה מיוחדת (ראו פירוט בהמשך – בדיקות שקיפות עורפית). סמנים אחרים נבדקים לרוב בבדיקת סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת.
כאשר מתגלה סמן קל, יבצע הרופא סריקה יסודית, כדי לבדוק אם קיימים סמנים נוספים. צירוף של שני סמנים רכים או יותר מגביר את הסיכוי למום מולד. אבל גם אם לא יימצאו סמנים רכים נוספים, יתכן שהאישה ההרה תישלח לבצע מספר בדיקות והתייעצויות נוספות, כמו בדיקת אקו לב, ייעוץ גנטי או בדיקת מי שפיר.
מעבר להיבט הסטטיסטי שיש בחלק מבדיקות האולטרא-סאונד, לא ניתן לגלות באמצעותן את כל המומים המולדים המבניים. חלק מהמומים הללו מתפתחים בשלב מאוחר, ואת חלקם פשוט קשה לראות בעזרת מכשיר האולטרא-סאונד. ואולם, ניתן לגלות באמצעות הבדיקה את מרבית המומים המולדים המבניים, ובעיקר את הקשים יותר.
אגב, לניסיון ולמיומנות של הרופא המבצע את הבדיקה יש חשיבות רבה ביותר ביכולת לגלות מומים מולדים.