סרטן הלבלב

שכיחות סרטן הלבלב עולה משנה לשנה. מידי שנה מתגלים בישראל כ- 500 חולים חדשים הלוקים במחלה. גידולי הלבלב אחראים לתמותה של כ- 32,500 חולים בשנה בארה"ב ולתמותה של כ- 6% מכל חולי הסרטן במדינה זו. בישראל סרטן הלבלב הוא הגורם השלישי בשכיחות לתמותה מגידולים.


למרות מספרים אלה יש בידי הרפואה כלים להתמודד עם סרטן הלבלב ולהציע לחולים הלוקים בה מגוון טיפולים. 30% מהחולים העוברים ניתוח לכריתת גידול מסוג אדנוקרצינומה באופן מלא, יחיו למעלה מחמש שנים. לגידולים אחרים תוצאות טיפוליות שונות. שילוב הטיפולים האונקולוגים עם הניתוח עשוי לשפר את תוחלת החיים. לסוג הגידול, לדרגת התמיינותו ואף למיקומו, יש השפעה רבה על ההיוותרות בחיים. לחולים בסרטן התריסריון ולאחריו זה של הפטמה ע"ש וואטר, סיכויי ההחלמה הטובים ביותר. אלה מגיעים לכדי היוותרות בחיים של 50% מהחולים למעלה מחמש שנים לאחר ניתוח.


החולים הלוקים בסרטן הלבלב עלולים לסבול משפע הסתמנויות קליניות- ירידה במשקל, צהבת, כאבי בטן או כאבי גב ולעיתים רחוקות תת ספיגה שביטויה פעולות מעיים תכופות, רכות ובמרקם שומני. סכרת חדשה תהיה לעיתים ביטוי ראשון למחלה ויש הטוענים כי חולה בעשור החמישי לחייו הלוקה בסוכרת חדשה ללא סיפור רקע או משפחה, ראוי כי יעבור בדיקה לשלילת גידול בלבלב. דלקת הלבלב מסיבה לא ברורה (הסיבה השכיחה ביותר לדלקת הלבלב היא אבנים בכיס המרה) ראוי כי תדליק נורה אדומה אצל הרופא המטפל, על מנת שיפעל לשלילת גידול בלבלב כגורם לדלקת.

לסביבה ולאורח החיים תרומה להתפתחות סרטן הלבלב. עישון סיגריות הוכח גם הוא כגורם להתפתחות סרטן הלבלב. כמו כן חשיפה לחומרי הדברה וחומרים כימיים נוספים קשורה אף היא להתפתחות סרטן בלבלב.
מחקרים גנטיים זיהו שינויים גנטיים ייחודיים במקצת מהחולים בסרטן הלבלב. נמצא קשר משפחתי להופעת המחלה, אם כי זה אינו שכיח. רק בכ-5-10% מהמקרים ימצא קשר משפחתי, בעיקר בקרב האוכלוסייה היהודית. שכיחות מוגברת של גידולי הלבלב נצפית בחולים הלוקים בגידולי מעי גס משפחתיים (HNPCC), סרטן שד משפחתי (קשור למוטציה BRCA2 ), מלנומה משפחתית ועוד.
מופע הגיל של הגידולים הממאירים הוא בד"כ בעשור השישי או השביעי לחיים. גידולים כיסיתים (ציסטיים) שפירים נוטים להופיע בנשים בגיל המעבר בעוד גידולים פאפילאריים ( INTRA DUCTAL PAPILLARY NEOPLASM- IPMN , גידול המורכב מחלקים בשרניים דמויי אצבעות הבולטים לתוך צינור הלבלב) מופיעים בגברים מבוגרים. בחולים הלוקים בסוג זה של גידול (IPMN) ימצא אצל כ- 40% מהם גידול במערכת נוספת (קיבה, מעי גס, ריאה, דרכי מרה, בלוטת המגן) בזמן זיהוי המחלה בלבלב או בתזמון אחר.
גידול מיוחד בלבלב הוא גידול כיסיתי בעל מרכיבים סולידיים ודמוי פאפילאריים שמופעו בעיקר בנשים צעירות. הגידול נקרא ע"ש הפתולוג שזיהה אותו, FRANTZ , או בשמו האחר- HAMOUDI והוא בעל פוטנציאל להשתנות ממאירה. הסרתו מביאה להחלמה מלאה במרבית המקרים.
זיהוי מוקדם הוא המפתח להצלחת הטיפול במחלה זו, אלא שלעיתים קרובות ההתייצגות הקלינית מלמדת כי המחלה קוננה בחולה זמן רב ובחלק מהמקרים ימצא כי החולה כלל אינו נתיח. השימוש באמצעי הדמיה כמו טומוגרפיה (CT) לבירור כאבי בטן בלתי ספציפיים, העלה את אחוז החולים הלוקים בגידול שמאובחנים מוקדם.
הגידול בעל המאפיינים פאפילריים (התבלטויות של ריקמה גידולית לתוך צנרת דרכי הלבלב) הוא גידול המוכר זה מספר שנים. גידולים אלה הם בעל פוטנציאל להשתנות ממאירה ב-60% מהמקרים (בעיקר אם נובעים מצינור הלבלב הראשי. שכיחות ההשתנות הממאירה נמוכה יותר לכשמדובר בסוג זה של גידול במערכת הצינורות המשנית של הלבלב) אך זיהוי מוקדם עשוי להביא ריפוי מלא לחולה בעקבות ניתוח.
מקומו של הרופא המטפל בקהילה לא יסולא בפז בזיהוי מוקדם של המחלה. אוזן קשבת לתלונות החולה, הפנייתו לבירור לאור התלונות והתייעצות עם רופאים מקצועיים בתחום - עשויה לשפר את סיכויי הצלחת הטיפול בחולים אלה.


 

גידולי הלבלב ניתנים לאפיון ולחלוקה למספר קטגוריות:

  • ממאירים, שפירים או בעלי פוטנציאל להשתנות ממאירה
  • ציסטיים לעומת סולידיים או מעורבים
  • ממקור התאים מפרישי ההורמונים, תאים מיצרי מיצי הלבלב (תאים אצינריים), או מתאי צינורות הלבלב
  • גידול ממקור רקמת החיבור של הלבלב
  • גידולים ממקור הצנרת הראשית או הצנרת המשנית של הלבלב.
     

 

דירוג גידולים של הלבלב

 


הגידולים השכיחים בלבלב הם גידולים מסוג אדנוקרצינומה הממוקמים בראש הלבלב. גידולים אלה מקורם בצנרת הלבלב.
שימוש נפוץ בטומוגרפיה (CT ) לבירור כאבי בטן הביא לזיהוי גידולים בלבלב בשלבים מוקדמים, 1%- 20% מגידולי הלבלב יתגלו באופן אקראי באופן הזה. 15% מאלה יהיו גידולים בעל מאפיינים ציסטיים.


דרוג סרטן הלבלב חשוב לקביעת מדיניות הטיפול ונעשה בהערכה הראשונית של החולה על סמך אמצעי ההדמיה, תוך כדי הניתוח בידי הצוות המנתח ולאחר עיבוד הרקמה בפתולוגיה על ידי הפתולוגים.
מבחינה קלינית נתן לחלק את הגידולים לשלוש קבוצות-

  • גידול נתיח- גידול שעל פי הערכה לפני הניתוח, נראה כי ניתן להסירו.

 

  • גידול מתקדם מקומי- גידול אשר אינו ניתן להסרה כירורגית מפאת קירבתו לכלי הדם (בשל תגובה דלקתית או חדירת הגידול לכלי הדם). גודל הגידול (בבדרך כלל מעל 4 ס"מ) נכלל בקטגוריה זו. במקרים אלה ישקול המנתח עם האונקולוג לתת לחולה טיפול כימותרפי והקרנתי לפני הניתוח בכדי לצמצמו או לנתקו מכלי הדם.

 

  • גידול מפושט- גידול אשר נמצא כי שלח גרורות מרוחקות. במקרה זה לחולה לא יוצע ניתוח.
    לאחר העיבוד של הגידול שהוצא בניתוח במכון הפתולוגי, ניתן לחלק את גידולי הלבלב בדירוג יותר מדויק
    (STAGING).
    STAGE 0- גידול קטן המוגבל לרקמה ממנה צמח ולא פרץ החוצה ממנה. המונח המדויק בלועזית הוא – CARCINOMA IN SITU.
    גידולים אלה הם קטנטנים והפרוגנוזה (תוצאת הטיפול ותוחלת החיים) טובה.

    STAGE I- גידול מוגדר ותחום לרקמת הלבלב בלבד. הגידול מתחלק בשלב זה לשתי תת קבוצות:
    STAGE IA - הגידול עד 2 ס"מ.
    STAGE IB - הגידול גדול מ- 2 ס"מ אך מוגבל לרקמת הלבלב.
    STAGE II - גידול מתקדם אך אינו מערב כלי דם בסביבת הלבלב או גרורות מרוחקות.
    STAGE IIA - הגידול שלח גרורות לבלוטות לימפה אך אינו חודר לאיברים סמוכים.
    STAGE IIB - הגידול שלח גרורות לבלוטות לימפה וחדר לאיברים סמוכים.
    STAGE III - הגידול חדר לכלי הדם הסמוכים ללבלב אך לא לאיברים סמוכים.
    STAGE IV - הגידול התפשט מחוץ לגבולות הלבלב ושלח גרורות לאיברים מרוחקים.

    *דיוק בדירוג יאפשר קביעת האסטרטגיה הטיפולית לחולה.

הטיפול ניתן ב: