אשה מאזור הצפון בשנות ה-50 לחייה התאשפזה בתחילת השבוע ברמב"ם, כשהיא סובלת מתסמינים של מחלת המלריה, זאת אחרי שחזרה לאחרונה מטיול מאורגן לזנזיבר שבאפריקה. האשה, ששהתה במדינה הטרופית כשבוע ימים, הציגה תסמיני מלריה ברורים, אולם בשל תשובה שלילית כוזבת שהתקבלה בבדיקה מוקדמת שביצעה בבית חולים אחר, התעכב האבחון והיא נאלצה להתאשפז ברמב"ם לאחר שחלה החמרה במצבה.
תמונה ו-ווידאו: ד"ר עמי נויברגר, מנהל פנימית ד' ברמב"ם, רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות ומנהל מרפאת החיסונים למטיילים במרכז הרפואי צילום: הקריה הרפואית רמב"ם
לדבריו של ד"ר עמי נויברגר, מנהל פנימית ד' ברמב"ם, רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות ומנהל מרפאת החיסונים למטיילים במרכז הרפואי, אשר טיפל באשה, מדובר במחלה שכיחה מאוד באזורים מסוימים בעולם, ובעיקר באפריקה: "ניתן למנוע את המלריה בקלות באמצעות טיפול תרופתי פשוט", הוא מסביר, "ישנם מיתוסים רבים לגבי כדורים למניעת מלריה, אולם רובם מתייחסים לדור ישן של תרופות שכבר לא נמצא בשוק. הטיפול התרופתי שזמין כיום הוא כמעט ללא תופעות לוואי. אני נתקל בעדויות רבות, לפיהן סוכני נסיעות שמסייעים למטיילים בארגון הטיולים הללו, ממליצים למטיילים לא ליטול תרופות מונעות ומרגיעים אותם שמדובר במדינות בטוחות שלא מצריכות שום הגנה תרופתית מכיוון שאין בהן מלריה. בפועל זה כלל לא נכון, ואפילו מסוכן. בהיעדר טיפול, מלריה יכולה להרוג".
מלריה מועברת באמצעות עקיצות יתושים הנושאות את טפיל הפלסמודיום (plasmodium). עם התרבות הטפיל בדם, יופיעו בהדרגה תסמיני המלריה, הכוללים חום גבוה, כאבי ראש חזקים ותחושה כללית רעה. לכן, כל מי ששהה באזור מועד להדבקה במחלה ופיתח תסמינים, מומלץ שיבצע בדיקה רפואית.
"כאשר נוסעים למדינות הנמצאות בסיכון גבוה למלריה, יש להתייעץ עם רופא מומחה במרפאת מטילים", מבהיר ד"ר נויברגר, "סוכן הנסיעות הוא בטח לא המקור האמין למידע. גם בתוך מדינות מסוימות עם סיכון נמוך למלריה יש אזורים ספציפיים עם סיכון גבוה הרבה יותר. למשל בתאילנד – האזור המערבי הגובל במיאנמר. מי שנוטל טיפול, לא יחלה כמעט בוודאות. אני לא ראיתי ישראלי עם מלריה שבאמת נטל טיפול מונע. בכל שנה אנחנו מטפלים ברמב"ם בכמה מקרים כאלה של אנשים שהחליטו לנסוע ולקחת סיכון, או לשמוע לעצתם של מי שאינם מומחים לעניין. בישראל, תמונת המצב מתרחבת לכמה עשרות מקרים בכל שנה. אמנם רובם משתחררים לביתם בריאים לגמרי לאחר טיפול, אבל אחת לכמה שנים יש גם מי שמת מזה, וזה מוות מיותר לחלוטין", הוא מסכם.
