מחקר רב-מרכזי גדול, מצא כי גם בקרב ילדים עם אלרגיה מוכחת למזון, חשיפה מקרית של העור לחלב, בוטנים, ביצים, שומשום ואגוזים, אינה גורמת לתגובה אלרגית רב מערכתית מסוכנת. החוקרים: "כל עוד נשמרים כללי הבטיחות, אפשר להפחית חרדה". המחקר התבצע במרכז רפואי מאיר ובמרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, בהובלת ד"ר עידית לחובר-רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית מרמב"ם.
הורים לילדים עם אלרגיה למזון מכירים היטב את החשש שמלווה אותם ביום יום: האם די בכך שילד ייגע בטעות בחלב, בבוטנים או בשומשום כדי לפתח תגובה אלרגית משמעותית? מחקר ישראלי חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי Acta Paediatrica מספק תשובה ברורה ומרגיעה: מגע מקרי של מזון אלרגני עם עור שלם, אינו גורם לאנפילקסיס בילדים עם אלרגיה למזון.
במחקר השתתפו 192 ילדים עם אלרגיה מוכחת למזון, ובמהלכו, החוקרים חשפו את עור הזרוע של הילדים, תחת השגחה רפואית, למזון אליו הילד אלרגי לפרק זמן של 15 דקות, ובחנו האם מתפתחת תגובה אלרגית בעקבות המגע. בין המזונות שנבדקו היו: חלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, אגוזים ושקדים. התוצאות היו עקביות וברורות: 84% ממקרי החשיפה לא הובילו כלל לתגובה, גם לא באזור המגע. בכ-15% מהמקרים הופיעה תגובה מקומית קלה בלבד שבאה לידי ביטוי באודם או נפיחות באזור המגע. רק שלושה ילדים מכלל הנבדקים פיתחו תגובה עורית מעט רחבה יותר, שהוגבלה לעור בלבד, וחלפה לאחר טיפול אנטי-היסטמיני. אולם, הנתון המשמעותי ביותר שעלה ממצאי המחקר הוא שמתוך עשרות הילדים שלקחו בו חלק, לא נרשם אפילו מקרה אחד של אנפילקסיס ולא הופיעה אף תגובה אלרגית רב-מערכתית.
ד"ר עידית לחובר-רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ברמב"ם, מסבירה למה מדובר במחקר שיכול לשנות את האופן שבו חיים ילדים עם אלרגיה מסכנת חיים. צפו:
עוד מצאו החוקרים כי הילדים הצעירים נטו יותר לפתח תגובה עורית מקומית, וכי אלרגיה לחלב הייתה קשורה לשיעור מעט גבוה יותר של תגובות מקומיות, אך גם במקרים אלה לא נצפה אנפילקסיס באף אחד מהנבדקים.
המחקר, אותו הובילה ד"ר עידית לחובר-רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ברמב"ם, נערך במרכז רפואי מאיר ובמרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, והוא נחשב לאחד המחקרים הפרוספקטיביים הגדולים מסוגו שבחנו מגוון רחב של מזונות אלרגניים בתנאים מבוקרים.
"הפחד מובן, אבל חשוב שיתבסס על עובדות"
לדבריה של ד"ר לחובר-רוט, מה שהניע את המחקר, היה הרצון להבין באופן טוב יותר מה יכול להוביל לתגובה אלרגית משמעותית בילדים עם אלרגיה למזון: "משפחות רבות חיות בתחושת דריכות מתמדת מתוך חשש שגם מגע אקראי של המזון האלרגני עם העור עלול לגרום לאנפילקסיס", היא מסבירה, "ישנם מחקרים ספורים שעוסקים בשאלת ההשפעה של חשיפה עורית, אבל הנושא לא נבדק עד כה באופן רחב. המחקר שלנו מראה שבחשיפה לעור שלם, גם בילדים עם אלרגיה מוכחת למזון, הסיכון לכך נמוך ביותר, עד אפסי. הממצאים מאפשרים לנו לתת למשפחות ייעוץ שמבוסס על ראיות מדעיות ולהפחית חששות שאינם נתמכים בנתונים."
למרות הבשורה הגדולה שעולה מממצאי המחקר, החוקרים מדגישים כי אין בתוצאותיו בכדי לשנות את ההמלצות לגבי הימנעות מאכילת המזון האלרגני, נשיאת מזרק אדרנלין במידת הצורך או הקפדה על מניעת חשיפה דרך הפה. בנוסף, המחקר לא בחן מצבים של מגע עם עור פצוע או עם ריריות, שבהם ייתכן שהסיכון שונה.
"החשש ממגע מקרי עם מזון אלרגני מוביל לא פעם לחרדה מתמשכת ולפגיעה באיכות החיים של הילדים ומשפחותיהם", אומרת ד"ר לחובר-רוט. "המחקר מצביע על כך שחשיפה אקראית של העור למזון אלרגני בעלת סיכון נמוך מאוד לתגובה משמעותית, ולכן, כל עוד נשמרות ההנחיות הרפואיות המקובלות, ניתן להוריד את סף החרדה והחשש ממגע אקראי עם המזון האלרגני".
בתמונה: ד"ר עידית לחובר, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ברמב"ם.
