דוד ​פלדמן

דוד, בן לובה ובוריס, נולד בברית המועצות, בריגה בירת לטביה, בכ"ב בתמוז תשל"ח (27.07.1978). אח לנטע וללירון. עוד בטרם מלאה לו שנה עלתה המשפחה לישראל, לקריית ים. למד בבית הספר היסודי "מפלסים" ובתיכון "רודמן" בעירו.
לאחר שירותו הצבאי כלוחם ביחידת חי"ר למד דוד במכללת הגליל המערבי בעכו ובמכללת אריאל, והוסמך כהנדסאי חשמל. בזמן לימודיו עבד כמאבטח בבתי הזיקוק לנפט.

כשסיים את הלימודים החל לעבוד בתחום החשמל במוסך רכבת ישראל בחיפה.
דוד היה ידוע בצניעותו הרבה וביכולת הנתינה שלו. היה בעל ידי זהב, שאהב לעזור ולתקן כל בעיה שהתעוררה אצל מי ממכריו. מגיל צעיר היה אוהד מסור של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה, שנכח ברבים מהמשחקים.
זמן קצר לפני מותו החליטו דוד וחברתו כרמית להינשא, וכבר החלו לתכנן את החתונה.
ביום ראשון כ' בתמוז תשס"ו (16.07.2006) בשעה תשע בבוקר, ארבעה ימים מתחילת מלחמת לבנון השנייה, נורה מטח קטיושות מלבנון לעבר חיפה. טיל אחד פגע פגיעה ישירה במחלקת שיפוץ הקרונות במוסך הרכבת בעיר התחתית. כתוצאה מכך נהרגו שמונה עובדים, ביניהם דוד, ונפצעו 23 אנשים.

דוד נהרג ימים אחדים לפני יום הולדתו ה- 28. הותיר הורים, אחות ואח. סבו, ניצול השואה, נפטר מצער חודש אחרי מות נכדו.
דוד הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בצור שלום, קריית ביאליק.
על מצבתו של דוד חרתו בני המשפחה:

"צעיר, עול ימים נלקחת מאיתנו
צוררים את נפשך הרכה הכריתו
קטלוך בדמי ימיך ואין מנחם
איכה זה נפלה עטרת ראשינו
אתה שהילכת קסם על לבבותינו
אשרי האיש שליבו כה זך וטהור
איש טוב ומיטיב שידו תמיד מושטת לעזור
מילים לא העידו עליך כי אם מעשים
אף לא ביקשת שכר למעשיך הטובים
אכן מונע היית מכוחם של ערכים נעלים
לא הספקת עוד להטביע את חותמך בעולם
לפני שאובדנך הפתאומי בנו הלם
את זכרך תמיד נישא בגאווה
ובעומק ליבנו ננצור את דמותך".

בנה של לובה פלדמן, גימלאית ביה"ח רמב"ם.
אחיה של  נטע בית הלחמי מהמכון הפתולוגי.