פי 400

מאת: אראלה טהרלב בן־שחר

מה זה?
מדובר בתוכנת מחשב המסוגלת לסרוק רקמה ולהציג אותה בשלמותה על המסך, ובו זמנית לאפשר הגדלה של כל אחד מהתאים באותה רקמה פי 400. לאחר הסריקה ניתן לנווט ברחבי הרקמה ולהגדיל ולהקטין כל חלק בה בצורה מדויקת.

מה החידוש במכשיר?
עד היום לא היה בנמצא מיקרוסקופ המסוגל להראות בו זמנית את התא המוגדל ברזולוציה גבוהה אך גם את הרקמה כולה. הצורך לראות לא רק את התא הבודד אלא גם את תבנית התאים ברקמה הוא מהותי בעבודת הפתולוג. פתולוג המאבחן בין רקמה תקינה לרקמה פתולוגית מתייחס לא רק לחריגות שבתא הבודד, אלא גם לתבנית שיוצרים התאים בתוך הרקמה כולה.

למה זה טוב?
• לשבירת המחסום הגיאוגרפי: עד היום, כדי לשמוע את דעתו של מומחה ממקום אחר על הרקמה, צריך היה לשלוח אותה אליו. רק פתולוגים הנמצאים זה ליד זה היו יכולים לצפות באותה רקמה. המיקרוסקופ הווירטואלי מאפשר לפתולוגים בכל רחבי העולם לצפות בו זמנית באותה רקמה (בכל רמות ההגדלה האפשריות) ולדון באבחנה שלה.
• לדיוק באבחנה: באמצעות המכשיר ניתן לזמן חוות דעת של מומחה למחלה נדירה או ספציפית. תארו לכם שטובי המוחות מרחבי העולם מתבוננים בתא אחד וחולקים את דעתם.
• לשיפור איכות ההוראה: גם תלמידים לפתולוגיה יוכלו להביט ברקמה שהמורה שלהם מביט בה. כך קל יותר להבהיר להם מה רואה המורה ועל סמך מה הוא מבצע את החלטותיו. המיקרוסקופ מקל גם על תיעוד הממצאים, על אחסונם במאגרי מידע ועל קטלוגם לצורך לימוד והשוואה.
• ליצירת שפה משותפת ואחידה: היות שאי אפשר לראות בו זמנית את תמונות ההגדלה של כל תאי הרקמה, פתולוג המעוניין לערוך השוואה בין התאים השונים נאלץ להישען על זיכרונו. כיוון שמטבע הדברים פתולוגים אחרים אינם יכולים להתבונן בזיכרונו הפרטי, עלול להיווצר קושי בתהליך קבלת ההחלטות בפתולוגיה.
המיקרוסקופ החדש, הפורש בפני כל הפתולוגים את כל תאי הרקמה בתמונה אחת ומאפשר מעבר זריז ופשוט לתמונה המוגדלת של כל תא, מקטין את ההתבססות על הזיכרון. כך הוא תורם ליצירת שפה משותפת ואחידה בין כל הפתולוגים.

מה הלאה?
הכל נשמע כל כך יפה עד כי נראה שהמיקרוסקופ הווירטואלי יוכל להחליף בעתיד את הפתולוג האנושי. אלא שזה, כנראה, לא יקרה. אף מכשיר דיגיטלי הקיים כיום אינו מסוגל לפענח תמונה של רקמה פתולוגית ולקבל אבחנה כמו הפתולוג. עדיין ישנם דברים שאי אפשר ללמד מחשב, כמו ההבחנה בין תא אחד גדול לשני תאים צמודים. עם זאת, אם המיקרוסקופ יתרום ליצירת שפה משותפת והגדרת מדדים לקבלת ההחלטות בפתולוגיה, ייתכן שיהיה זה צעד ראשון בדרך לפיתוח מכשיר עתידני שיחולל מהפכה של ממש בתחום הפתולוגיה הממוחשבת.


תעודת זהות
שם: dot-Slide –Digital Virtual microscopy system
יצרן: אולימפוס, טוקיו, יפן
מקום ושנת לידה: הפטנט על הטכנולוגיה הוצא ב־2005 על ידי אולימפוס בטוקיו. המכשיר יוצר לראשונה ב־2007.
מחיר: 80־100 אלף יורו.
איפה תמצאו אותו: רק במרכזים רפואיים ומחקריים מתקדמים בארצות הברית, יפן, אירופה ודרום אפריקה וכאמור ברמב"ם.

ד"ר אדמונד סבו הוא מרצה בכיר בטכניון, מנהל היחידה להמאטופתולוגיה ומנהל השירות לפתולוגיה של מערכת העיכול, הקריה הרפואית רמב"ם