הטיפול בהזעת יתר בכפות הידיים
"הטיפולים השמרניים שקיימים היום ברובם אינם יעילים", אומר
פרופ' הופמן. "ובגלל שהבעיה נפוצה בעיקר בגילאים שבהם אנשים קובעים את מסלולם בחיים, (לימודים, פגישות עם המין השני, צבא וראיונות עבודה), זה משפיע עליהם בצורה מאוד קשה. הבעיה מתעצמת בגלל שרוב החולים המחפשים טיפול אינם יודעים לאן לפנות. הם מתחילים מרופא המשפחה, לעיתים מופנים לרופא עור או פלסטיקאי ויש המחפשים מזור ברפואה אלטרנטיבית. אבל הם אינם מוצאים פתרון.
"על פי רוב, בשלב הראשון נותנים להם כל מיני משחות, תמיסות או דיאורדורנטים, המכילים אלומיניום, במחשבה שזה יפחית את ההזעה. אבל כל אלה לא יעילים לפתרון התופעה. ניסו גם טיפולים חשמליים שונים ותרופות "אנטי כולינרגיות", המשפיעות על אספקט מסוים של מערכת העצבים האוטונומית, אבל גם הן הוכחו כלא יעילות.
"בעבר ניסו לטפל בבעיה בניתוחים מתחום הפלסטיקה, שהיו מיועדים לפתרון בעיית הזעה בבית השחי, באמצעות כריתת הרקמה התת-עורית, כולל חלק מהבלוטות. אבל גם זה ירד מהפרק וכמעט לא משתמשים בזה היום.
"בסופו של דבר, רוב האנשים שסובלים מהבעיה מתייאשים מהטיפולים ולומדים לחיות עם המגבלה, בציפייה שעם השנים זה יעבור ויעלם".
"אולם, יש מקרים שבהם באמת אין מנוס מלטפל, כאשר הבעיה כל כך מפריעה להתקדמות הנער/ה במסלול שהם בחרו לעצמם והם לא מסוגלים לתפקד – לא מסוגלים לכתוב, להקליד על מקלדת, להיפגש עם בני זוג וכד'.
- האם קיים טיפול שמצליח לפתור את הבעיה?
פרופ' הופמן: "הטיפול היעל ביותר הקיים היום ושפותר את הבעיה הוא כריתה לפרוסקופית של השרשרת הסימפתטית, שהיא שרשרת העצבים המעצבבת את בלוטות הזיעה בכף היד. בעזרת הטכנולוגיה הלפרוסקופית והחדרת מצלמת טלוויזיה אל החלק העליון של בית החזה, ניתן היום לאתר אותה במדויק, ולכרות או לצרוב את אותו חלק של השרשרת הסימפתטית שמעצבב את בלוטות ההזעה בידיים.
"הפעולה נעשית בהרדמה כללית והיא קצרה מאוד – 10עד 15 דקות בכל צד של בית החזה. הצלקת שנותרת לאחר הפעולה היא קטנה ביותר (חור קטן מתחת לבית השחי).
"הניתוח קל מאוד, יעיל מאוד ומגיע להצלחה של כמעט 100% - כתוצאה מהכריתה או הצריבה של השרשרת הסימפתטית, היד מתייבשת לחלוטין והחולים מפסיקים להזיע בכפות הידיים. חבל רק שרוב הסובלים מהבעיה לא מודעים לפתרון הזה.
"לפעמים ניתן לפתור באותה שיטה גם את הבעיה של הזעה בבית השחי. מספר מרכזים רפואיים דיווחו שע"י צריבה יותר ארוכה, באזור נמוך יותר של השרשרת הסימפתטית, מצליחים גם לייבש את בתי השחי. אך זה עדיין לא הוכח בכל המקומות שמבצעים את הניתוחים הללו.
- האם יש לניתוח תופעות לוואי?
פרופ' הופמן: "צריך לקחת בחשבון שחלק מהאנשים, עד כדי 50% מאלה שאנו מצליחים לפתור להם את בעיית ההזעה בכפות הידיים, יסבלו מהגברת ההזעה במקומות אחרים בגוף. לפעמים בבית החזה, בבטן, לפעמים בכפות הרגליים. אבל הבעיה החברתית/תעסוקתית של כפות הידיים נפתרת. שאר 50% המטופלים מרוצים מאוד ולא סובלים משום דבר לאחר ההליך.
"תופעת לוואי נוספת, המופיעה רק ב- 2%-3% מהמקרים, נקראת "תסמונת הורנר" ומתבטאת בצמצום קל ברמה של מילימטר עד שניים של האישון באותו צד שנפגע. זה לא פוגע בראיה, אך האישון מצטמצם ולעיתים גם העפעף צונח במילימטר או שניים".
"הניסיון שלנו בטיפול בבעיה של הזעת יתר הוא של שנים רבות, התוצאות מאוד מוצלחות והחולים מרוצים. צריך להבין, שהם באים בידיים רטובות עד כדי כך שהם לא יכולים ללחוץ לך יד והם יוצאים יום לאחר הניתוח בידיים יבשות לחלוטין. עבורם זו ממש מהפכה, שפותרת להם בבת אחת את מה שהיווה עבורם בעיה קשה ומטרידה".
- האם כל אחד יכול לעבור את הניתוח?
פרופ' הופמן: "בחולים מסוימים לא ניתן לבצע את הפעולה הזו, כמו למשל בחולים עם הידבקויות בקרום הריאה. לחולים אלה יש אופציה נוספת של ניתוח שבו היו משתמשים בעבר בגישה ניתוחית פתוחה. מבצעים חתך קצר מעל עצם הבריח, מגיעים לאותה שרשרת סימפתטית וכורתים את אותם עצבים. התוצאה בניתוח הזה זהה בדיוק לניתוח הלפרוסקופי".
- מה לגבי טיפול בהזרקת בוטוקס?
"הטיפול באמצעות זריקות בוטוקס שקיים היום בשוק, מבוצע בעיקר ע"י פלסטיקאים והוא אכן יעיל בהפחתת ההזעה בבתי השחי, אך הוא עדיין לא הוכח כיעיל בכפות הידיים. מעבר לכך, מדובר בטיפול יקר מאוד, שעובד רק לתקופה של עד שלושה חודשים, שלאחריה חייבים לחזור עליו, יחד עם כל התופעות וההוצאות הכרוכות בזה".
- האם הבעיה תחלוף מעצמה במידה והיא לא תטופל?
"ברבות השנים התופעה חולפת עצמונית כמעט אצל כולם או שהם לומדים להסתדר איתה, אבל מעבר לגיל שלושים כמעט ולא רואים אותה כבר. אולם, אצל צעירים זה יכול להפוך לקטסטרופה ולכן לא צריך לחכות להתקדמות בגיל כדי לפתור את הבעיה, כי אם זה מפריע כדאי לפתור אותה כבר בשלב מוקדם לפני שיתפתחו בגללה בעיות".
פרופ' אהרון הופמן
יליד חיפה. בוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית ירושלים, התמחה בכירורגיה כללית ובכירורגית כלי דם ברמב"ם והשתלם בכלי דם, במחקר ובהשתלות איברים בארה"ב. הקים את האיגוד הישראלי להשתלות איברים ואת המחלקה לכירורגית כלי דם והשתלות ברמב"ם. פרופ' הופמן מתגורר בחיפה והוא אב ל-4 ילדים וסב ל- 4 נכדים.