רקע
גושים בצוואר (גולה בצוואר) יחסית שכיחים בילדים. ברוב המקרים מדובר בבלוטות למפה מוגדלות על רקע דלקתי זיהומי. כאשר הגושים ציסטיים, הם לרוב מולדים ,כלומר נובעים משייר התפתחותי שנותר מהחיים העובריים. למרות שהם מולדים, הביטוי שלהם יכול להופיע גם בגיל מבוגר.
כיצד מבוצעת האבחנה של הגוש?
בחלק ניכר מהמקרים סיפור המקרה ובדיקה גופנית מספקים. לעיתים יש צורך בבדיקות הדמיה כגון אולטרהסאונד של הצוואר.
בלוטות לימפה מוגדלות:
תופעה מאד שכיחה בילדים. ברוב המקרים הבלוטות המוגדלות הן בלוטות תגובתיות לזיהום בלע, שיניים עור וכו'. בלוטות אלה גדלות ונסוגות לסירוגין. במקרים כאלה אין צורך בברור נוסף מלבד מעקב. כאשר ישנה גדילה מתמדת של הבלוטות בקצב מהיר, מלווה בחום, עייפות וחולשה צריך לבצע בדיקות נוספות שכוללות אולטרהסאונד צוואר וביופסיה מהבלוטות (FNB) לשלילת תהליך ממאיר. השכיחות של התופעה נדירה למדי ואין זה אומר שכל מקרה של בלוטות מוגדלות מחייב את הברור הנ"ל.
ציסטות מולדות צוואריות:
ישנם סוגים רבים של ציסטות צוואריות. השתיים העיקריות הן Thyroglossal cyst ו - Branchial cyst ועליהן נרחיב את המידע.
Thyroglossal cyst
הציסטה השכיחה ביותר בצוואר. ציסטה זו נובעת משריד עוברי שנותר מנתיב הנדידה של בלוטת התריס מהלשון אל הצוואר הקדמי. באופן ההתפתחות התקין נתיב זה נסגר ומתנוון, אך במקרים מועטים נתיב זה נותר פתוח, ובו מתפתחת ציסטה. הציסטה התירוגלוסלית ממוקמת לרוב בקו האמצע בגובה סחוס התריס או עצם הלשון. ציסטה זאת יכולה יכולה להזדהם ולהתנפח ואחר כך לקטון מספר פעמים. לשם אבחנת הציסטה בדיקה גופנית מספקת. יחד עם זאת, רצוי לבצע בדיקת אולטרהסאונד של הצוואר כדי לוודא שבלוטת התריס קיימת ובמקומה התקין בצוואר. הטיפול הוא ניתוחי וכולל כריתה של הציסטה עם קטע מעצם הלשון.
Branchial cyst
ציסטה זו מופיעה בד"כ בחלק הצדדי של הצואר. ברוב המקרים הציסטה מתבטאת לראשונה כאשר היא מזדהמת ומתנפחת. האבחון נעשה ע"י בדיקה גופנית ובדיקת אולטרהסאונד של הצוואר. בחלק מהמקרים ישנו צורך לבצע גם בדיקת CT צוואר. הטיפול הוא ניתוחי - כריתה של הציסטה.
