ניתוח סרטן השד המתבצעים במסגרת המכון
- כריתת שד חלקית (למפקטומיה) - ניתוח משמר שד (Breast-Conserving surgery) שמתבצע בדרך כלל בקרב נשים שהגידול הסרטני שנתגלה אצלן קטן יחסית לגודל השד. במהלך ניתוחי שד מתבצעת כריתה חלקית של השד, הכוללת את הרקמות הנגועות ו"מעטפת" של רקמה בריאה. צורתו החיצונית של השד נשמרת בניתוח כזה, אם כי ייתכן עיוות מסוים.
- כריתת שד מלאה (מסקטקטומיה) - ניתוח סרטן השד הוא ניתוח להסרה מלאה של השד, המבוצע בעקבות גילוי גוש ממאיר סרטני בו. בניתוח מוסרת רקמת השד כולל חלק מהעור עם אזור הפטמה והעטרה. במקרים מסוימים נכרתים גם קשרי הלימפה בבית השחי.
- Skin-sparing mastectomy ניתוחי שד להסרת רקמת השד תוך שמירה על העור עם או בלי הסרת פטמה ועטרה עם שיחזור שד קבוע או זמני. הניתוח מתבצע בשיתוף פעולה עם כירורג פלסטיקאי. ניתוח מסוג זה מתבצע כאשר קיימת מחלת סרטן נרחבת בשד או כניתוח מניעתי כאשר קיים סיכוי מוגבר לסרטן השד על רקע סיפור משפחתי חזק או מוטציה גנטית.
- דגימת קשריות זקיף - מערכת הלימפה היא אחת מהדרכים הראשונות להתפשטות מחלת הסרטן. במקרה של גידול בשד הזרימה היא , בדרך כלל, אל הבלוטות שנמצאות בבית השחי. מספר הבלוטות בבית השחי אינו קבוע והוא נע בין 30 ל-50. הוצאת הבלוטות ובדיקתן חיונית לקביעת שלב המחלה ולקבלת החלטה טיפולית. במקרים רבים בזמן הניתוח נלקחת ביופסיה מבלוטת הזקיף (Sentinel Lymph Node). בלוטת זקיף היא בלוטת הלימפה הראשונה שמקבלת ניקוז לימפתי מהשד. לפעמים קיימת יותר מבלוטת לימפה אחת.
קיימות שתי דרכים לאיתור בלוטת הזקיף. האחת, באמצעות הזרקת חומר רדיואקטיבי לשד באזור הגידול או סביב העטרה ביום הניתוח או יום לפניו. הדרך השנייה, באמצעות הזרקת חומר צבע כחול לשד במהלך הניתוח. החומרים נקלטים בבלוטת הזקיף ומקלים על המנתח לזהות אותן. אם בלוטת הזקיף נגועה, יוחלט על צורך להמשיך בדיסקציה (ראה ערך הבא) של בלוטות הלימפה מבית השחי.
- דיסקציה של בלוטות הלימפה מבית השחי – הליך כירורגי מסודר ומובנה המתבצע כאשר מאובחנת בלוטת זקיף נגועה בגרורה של סרטן שד. הדיסקציה נערכת בעת ביצוע ניתוח כריתת הגידול בשד דרך אותו חתך ניתוחי או בחתך ניתוחי נפרד. במהלכה מוסר שומן בבית שחי המכיל קשריות הלימפה (רמה 1+2 ) . השומן הנכרת נשלח לבדיקה במעבדה פתולוגית כאשר התוצאות המעבדה מתקבלות מאוחר יותר.
- ביופסיה כירורגית של השד– הליך כירורגי המתבצע במקרים בהם לא ניתן להגיע לאבחנה בביופסיה לא כירורגית או כאשר ישנם ממצאים חשודים בשד או במקרים בהם קיימת אי התאמה בין תשובה פתולוגית מביופסיה כירורגית למראה של הממצא בבדיקות דימות השד. מטרת ההליך להגיע לאבחנה ולקבוע טיפול מתאים.
