לפניכם תיאור של שניים מהמקרים שטופלו במרכז הרפואי רמב"ם, במסגרת המחלקה לעבודה סוציאלית:
מקרה התעללות של נכד בסבתו הקשישה
במחלקה האורטופדית אושפזה קשישה בת 83, אלמנה, מתקשה בהליכה ונעזרת במקל הליכה, המתגוררת מזה כשנתיים עם נכדה בן ה-23, הסובל מבעיה נפשית ומטופל תרופתית. בתה היחידה של הקשישה נפטרה ממחלה קשה לפני כשנתיים.
הקשישה הגיעה לבית החולים מלווה בשכנתה עם פגיעות בפנים (לסת ואף שבורים) ושברים ברגליים. לצוות הרפואי סיפרה הקשישה כי נפלה ברחוב ועל כן פניה חבוטות. עוד הוסיפה כי הנכד נוהג לטפל בה ולדאוג לה לכל צרכיה. מכיוון שמצבה הקליני של הקשישה לא תאם את סיפורה - הועלה חשד על ידי צוות המחלקה כי חוותה התעללות.
הקשישה שהתה במחלקה כשבועיים ועם הזמן, ככל שנבנה אמון ונוצר קשר טוב בינה לבין העובדת הסוציאלית במחלקה, סיפרה כיצד הנכד צועק עליה ומעיף חפצים בבית כשהיא אומרת לו שהיא עייפה מלבשל וכיצד לפני מספר ימים דחף אותה בחוזקה וחבט את ראשה בקיר לאחר שאמרה לו כי אין לה כוחות לגשת למכולת לקנות מצרכים לבית.
אי מתן תרופות לקשישה עקב הזנחה
במחלקה פנימית אושפזה קשישה בת 85, נשואה (בעלה סובל ממחלת אלצהיימר), עם שני בנים בוגרים המתגוררים מחוץ לבית. בחודשים האחרונים החלה לסבול מבעיות בזיכרון ועל כן, בנה הבכור לקח על עצמו להיות אחראי על כך שתיקח תרופות לבעיות הזיכרון, לסכרת וללחץ דם.
הקשישה הגיעה לבית החולים מלווה בבנה ובפנייתה התלוננה על חולשה כללית. מבדיקות רפואיות שנערכו לא ניתן היה להסביר את מצבה הקליני של הקשישה בהתייחס לכך שלוקחת תרופות. בשיחה עם העובדת הסוציאלית של המחלקה סיפר בנה של הקשישה כי במהלך השבוע האחרון, בשל לחצים במקום העבודה, הוא שכח לתת לאימו את התרופות הנדרשות. הקשישה נאלצה להתאשפז בבית החולים לצורך טיפול ומעקב.