אחוז משמעותי מהאוכלוסייה נושא כותרת של “אלרגיה לתרופה” ובעיקר "אלרגיה לפניצילין", אך במקרים רבים הכותרת הזו אינה משקפת מצב אלרגי אמיתי. בחלק מהמקרים מדובר בתגובה שהיא למעשה תופעת לוואי צפויה (כגון כאבי בטן בעקבות טיפול באוגמנטין) ולעיתים מערכת החיסון כבר אינה מגיבה לחומר — כך שהרגישות חלפה עם הזמן.
למעשה, רק מיעוט קטן מהמטופלים אכן אלרגיים לתרופות, ומתוכם רק חלק זעיר נמצא בסיכון לתגובה חמורה.
לתווית “אלרגיה לתרופה” יש השלכות רחבות: היא מגבילה שימוש בתרופות יעילות, מובילה למעבר לחלופות פחות מתאימות ולעיתים לאנטיביוטיקות רחבות טווח — מה שתורם להתפתחות חיידקים עמידים. בנוסף, שימוש בחלופות יקרות יותר מעלה את העלויות הן למטופל והן למערכת הבריאות.
בירור אלרגי מקצועי מאפשר להבחין בין רגישות אמיתית לבין רגישות שהיתה קיימת בעבר וחלפה, ומחזיר למטופלים אפשרויות טיפול בטוחות, יעילות ונכונות יותר. ובמילים אחרות "מורידים כותרת מיותרת".
אילו תרופות יכולות לגרום לתגובה אלרגית?
כמעט כל תרופה יכולה לגרום לתגובה אלרגית, אך יש קבוצות שכיחות במיוחד.
הגורמים הבולטים כוללים אנטיביוטיקות ממשפחת הבטא־לקטם (כמו פניצילין (מוקסיפן, אוגמנטין) או צפלוספורינים (צפורל וזינט)) ומשככי כאבים מקבוצת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAID’s כגון נורופן, אדביל, אטופן, וולטרן...). גם תרופות כימותרפיות, תרופות ביולוגיות, חומרי ניגוד בבדיקות דימות ותרופות הרדמה עשויים לעורר תגובות אלרגיות.
זיהוי נכון של התרופה הבעייתית והסרת כותרות של אלרגיה שלא לצורך, מאפשר טיפול בטוח ומדויק יותר, ומונע הימנעות מיותרת מתרופות יעילות.
כיצד מאבחנים אלרגיה לתרופה?
כאשר עולה חשד לאלרגיה לתרופה, ניתן ברוב המקרים לבצע בירור מסודר כדי לקבוע האם קיימת אלרגיה אמיתית והאם ניתן להמשיך להשתמש בתרופה או בתרופות דומות מאותה משפחה. האבחון מתבצע במרפאת אלרגיה וכולל מספר שלבים:
אנמנזה מפורטת: איסוף מידע מדויק על התגובה, נסיבותיה והיסטוריה רפואית רלוונטית.
תבחיני עור: הזרקה תת עורית של כמויות זעירות מהתרופה החשודה, בהתאם לפרוטוקולים מקובלים.
מבחן תגר (Drug Challenge)
הדרך היחידה להוכיח האם המטופל אלרגי או לא היא ביצוע תגר מדורג עם התרופה החשודה, זוהי הדרך האמינה ביותר ומוגדרת כ – gold standard לאבחון. תהליך זה מתבצע ע"י מתן התרופה במינונים עולים תחת השגחה רפואית צמודה.
ההחלטה האם יש צורך בביצוע תבחינים עוריים או תגר מתבסס על המידע הקליני ושיקול הדעת הרפואי.
בירור זה מאפשר לקבוע בוודאות האם קיימת אלרגיה לתרופה, האם היא חלפה או האם בכלל לא מדובר בתגובה אלרגית.
