אלרגיה למזון היא אחד האתגרים הבריאותיים המתרחבים בעשורים האחרונים. הנתונים בישראל מצביעים על כך שסביב 3% מהילדים סובלים מאלרגיה למזון אחד או יותר. האלרגיה למזון מובילה לתחלואות נלוות כולל הפרעות אכילה, חרדה, קשיים חברתיים ומגבלה תזונתית וסביבתית.
מהי אלרגיה למזון?
אלרגיה למזון היא תגובה של מערכת החיסון כנגד חלבונים הקיימים במזון ספציפי, המתרחשת זמן קצר לאחר אכילת מזון מסוים. במצב תקין, מערכת החיסון נלחמת בחיידקים ונגיפים. אצל אדם הסובל מאלרגיה, מערכת החיסון עושה "טעות בזיהוי" ומזהה חלבון ספציפי במזון כגורם עוין ומסוכן.
במצב כזה, בכל פעם שהילד האלרגי יאכל את המזון האלרגני תתפתח תגובה אלרגית.
איך זה עובד בגוף?
ברגע שהגוף מזהה את החלבון ה"פולש", הוא משחרר נוגדנים מסוג IgE (Immunoglobin E). נוגדנים אלו גורמים לתאים לשחרר כימיקלים, ביניהם היסטמין, מה שמוביל להופעת התסמינים האלרגיים.
המזונות האלרגניים הנפוצים ביותר
חלב, ביצים, בוטנים, אגוזים (אגוזי מלך, קשיו, פיסטוק, שקדים, פקאן, לוז), שומשום, דגים, פירות ים (שרימפס, סרטנים), וסויה
מהם התסמינים האופייניים?
תגובה אלרגית מתרחשת בתוך דקות בודדות ועד שעה או לכל היותר שעתיים מרגע אכילת המזון האלרגני. התגובה יכולה להתבטא במגוון תסמינים, ובהם תפרחת עורית מגרדת, גרד מפושט, קוצר נשימה או התקף אסתמה, נפיחות בפנים או בשפתיים, ותסמינים במערכת העיכול כמו הקאות או שלשולים. במקרים חמורים עלולה להופיע ירידה בלחץ הדם ואף שוק אנפילקטי. במקרים רבים מדובר במצב חירום רפואי הדורש הזרקה מיידית של אפינפרין (אפיפן) ופינוי דחוף לחדר המיון.
חומרת התגובה תלויה במגוון רחב של גורמים, החל מכמות ומידת העיבוד של האלרגן הנאכל וכלה במצב הפיזי של הילד האלרגי. למשל, בזמן מחלת חום או פעילות גופנית הסף לתגובה אלרגית יורד.
חשוב להדגיש, תגובה אלרגית תתרחש רק בעקבות אכילה של המזון האלרגני ולא בעקבות הרחה או מגע עמו. רק במקרים מאוד נדירים תוארו תגובות במקרה של מגע או הרחה וגם אז התגובות היו קלות.
איך מאבחנים אלרגיה למזון?
כמו בכל מצב רפואי, האבחון מתחיל מתשאול מפורט בנוגע לתגובה החשודה כתגובה אלרגית. בהתאם לסיפור הקליני והאלרגן החשוד הרופא ישקול את הצורך וסוג הבירור הנוסף הדרוש. בין היתר:
תבחינים עוריים - את התבחינים מומלץ לבצע רק לאחר 4-6 שבועות מהתגובה החשודה בכדי למנוע תוצאות שליליות כוזבות.
III. ???
IV. תגר עם המזון החשוד
V. בדיקות דם
איך אפשר לטפל?
הימנעות מוחלטת מאכילת המזון האלרגני ונשיאת מזרק אפיפן.
הדרך המרכזית והבטוחה למניעת תגובה אלרגית היא הימנעות מוחלטת מאכילת המזון האלרגני וכולל:
- בדיקה קפדנית של תוויות מזון
- מודעות לסכנת זיהום משני (Cross contamination)
- בירור ושאלת שאלות במסעדות ובאירועים
- נשיאת מזרק אדרנלין (אפיפן) בכל מצב של אלרגיה מסכנת חיים
טיפולי חשיפה
טיפול חשיפה או דה-סנסיטיזציה למזון (OIT – Oral Immunotherapy) קיים כבר קרוב לשני עשורים ולאחרונה נכנס גם ליחידה לאלרגיה ואימונולוגיה בקריה הרפואית רמב"ם.
מטרת הטיפול – חשיפה הדרגתית ומבוקרת למזון האלרגני במטרה לגרום למערכת החיסון לא להגיב כאשר הילד אוכל את המזון האלרגני בטעות.
- מטרת הטיפול להעלות את סף הרגישות ולהפחית סיכון לתגובה קשה מאכילה לא מכוונת. במקרים חריגים הטיפול מוביל לאפשרות אכילה חופשית של המזון האלרגני כל עוד מקפידים על המנה המשמרת.
- טיפול הדרגתי במינונים קטנים של המזון האלרגני. הטיפול מתבצע באמצעות אכילה של כמויות הולכות ועולות של המזון האלרגני, תחת השגחה רפואית צמודה
- חשוב להדגיש – טיפול זה אינו מרפא, אך זהו הטיפול היחידי הקיים כיום. על מנת לשמר את ההגנה הנרכשת בתהליך, יש צורך להמשיך ולאכול באופן יומיומי את המזון האלרגני.
לפרטים נוספים על טיפול חשיפה - דה-סנסיטיזציה למזון
