כתבות

סלברי D

תאריך פרסום: 01/06/2010

איך הפך ויטמין D לוויטמין המדובר ביותר כיום? איך קרה שכל כך הרבה אנשים סובלים מחסר בו? האם מדובר בטרנד אופנתי או בוויטמין חיוני במיוחד? בונוס: כל הדרכים למלא את המחסנים

סלברי Dסלברי D
מאת: אראלה טהרלב בן־שחר
אם לא הסתגרתם בבית בשנה האחרונה, סביר להניח שכבר יצא לכם להיתקל בוויטמין D. אם לא ישירות מן השמש, בטח מאחד העיתונים בהם התפרסמה הידיעה התורנית על עוד מחקר  שמצא סגולה בריאותית נוספת של וויטמין זה.  
איזה כתרים לא קשרו לו? אמרו עליו שהוא מעלה את ספיגת הסידן וצפיפות העצם, שהוא מפחית את לחץ הדם, מסייע במניעת מחלות לב, מפחית את הסיכון לסרטן שד, כמו גם לסרטן המעי והערמונית, ושקיומו בדם מקטין אפילו סיכון למחלות אוטואימוניות כמו סוכרת מסוג 1, טרשת נפוצה ועוד. אין ספק שאילו היה מדד רייטינג לוויטמינים, הוא היה זוכה לתואר סלבריטי (או אם תרצו: סלברי־די).
אבל ככל שהתרבו הידיעות  על הגדולות והנצורות שהוא מחולל, כך התרבו הידיעות על נדירותו באוכלוסייה. פתאום יותר ויותר אנשים מתגלים כסובלים מחסר בו. האם החסר הזה אמיתי או שהוא נועד לשרת אינטרס כלכלי של חברות תרופות ותוספים? האם מדובר בטרנד זמני או בוויטמין חיוני? 
לפרופ' צופיה איש־שלום מנהלת היחידה למטבוליזם של העצם והסידן בקריה הרפואית רמב"ם, אין ספק מהי התשובה: "אין כאן כל עניין מסחרי", היא אומרת. "להפך. עד לפני כמה שנים קשה היה לגרום לחברות התרופות לייצר ויטמין D מכיוון שהן טענו שמדובר בוויטמין זול, ורק לאחר פרסום המחקרים החדשים בנושא, הן נעתרו".  אך עוד הרבה לפני שפורסמו המחקרים הוכרה חשיבותו של הוויטמין. " זה קרה לראשונה בזמן המהפכה התעשייתית", מספרת פרופ' איש־שלום, "כשרבים עברו לחיות בעיר ולעבוד במפעלים. באותם ימים לא נפתחו גינות ציבוריות לילדים והם לא יכלו לצאת עם אמהותיהם לעבודה בשדה. כתוצאה מכך, הם נשארו ספונים בבתיהם מבוקר עד לילה ולא ראו אור שמש. במקביל החלה 'מגפה' של מחלת רככת שלא ידעו למה לקשר אותה. המחלה התבטאה בכך שהילדים לא הצליחו לעמוד, ללכת או לשאת את משקל  גופם, וכן הראו פיגור בגדילה וחלו בזיהומים. לאחר זמן מסוים גילו שמתן שמן דגים (המכיל ויטמין D) מסייע לילדים להבריא.  זה היה הטיפול התזונתי היעיל ביותר בכל תולדות האנושות.  מאוחר יותר הבינו שלא רק מתן שמן דגים אלא גם חשיפה לשמש, שהייתה מחייבת בדרך כלל נסיעה לחופשה בבית הבראה, יכולה לעזור. כך הבינו בהדרגה שחשיפה ישירה לקרניים אולטרה־סגוליות בשעות הצהריים, היא זו הגורמת ליצירת חומר שעוזר במניעת וריפוי הרככת ואפילו של השחפת  וזהו למעשה ויטמין D".
 
איך קרה שבתקופתנו אנו סובלים מחסר בוויטמין D? שמש הרי לא חסרה כאן... 
"ויטמין D נוצר בעור בעת החשיפה לקרניים אולטרא־סגוליות באורך גל של 290 עד 315 ננומטר, שהן הקרניים המגיעות אלינו בין השעות  10 בבוקר ל־15:00 בצהריים. שימוש במסנני קרינה מקטין את ייצור הוויטמין בעור ב־98%. רוב האנשים בארצות המפותחות אינם נחשפים לשמש בשעות הצהריים או מתגוננים מפניה באמצעות מסנני קרינה. כמו כן יכולת היצור של ויטמין  D בעור פוחתת במידה ניכרת בתהליך ההזדקנות.  נוסף על כך, יש קבוצות מסוימות באוכלוסייה שאף מכסות שטחי גוף חשופים מסיבות דתיות".בדיקת דם פשוטה מאבחנת את רמת הוויטמין בדם. אם יש לכם מתחת ל-20 ננוגרם/מ"ל או 50 ננומול/ליטר, אתם סובלים מחסר. לדברי פרופ' איש שלום, אם ניקח אדם מן הישוב, ונעשה לו בדיקת דם, יש 30% סיכוי שנמצא שיש לו חסר ניכר בוויטמין D. הסיכון עולה אם מדובר באדם הספון רוב היום במשרד והוא ממשיך לעלות אם מדובר בבעל עור כהה או בסובלים  מעודף משקל ניכר. אצל אנשים שחצו את גיל 65, הסיכוי לחסר בוויטמין מגיע ל־70%.
איך ממלאים את המאגרים?
* תנו לשמש לעלות: הדרך היעילה ביותר למלא את מאגרי הוויטמין (במקרה שלא מדובר בחסר קיצוני) היא כאמור, באמצעות חשיפה לשמש.  הוויטמין נוצר בעור באמצעות מפגש עם הקרניים האולטרה־סגוליות, משם הוא נודד לדם ונאגר בתוכנית 'חיסכון לטווח קצר' ברקמת השומן שממנה הוא יוצא לאחר זמן לכבד ולאחר מכן נודד לכליה. אנשים צעירים וילדים מייצרים ויטמין D מהר מאד. למעשה, בישראל שטופת השמש מספיקות במרבית המקרים  כ־10 דקות בשמש ישירה, שלוש פעמים בשבוע, כדי להגיע לרמה הנחוצה. אלא שלא בכל פעם שאתם יוצאים לסיבוב אתם ממלאים את המחסנים. כדי שזה יקרה צריכים להתקיים התנאים הבאים: חשיפה מוגבלת לשמש בשעות שבין 10:00 בבוקר ל־15:00 בצהריים. יש לצאת לשמש בהתחלה ללא קרם הגנה או בגדים ארוכים. בעלי עור בהיר יכולים להסתפק בעשר דקות של חשיפה ישירה לשמש, בעלי עור כהה צריכים כחמש או עשר דקות יותר. אם אתם מבוגרים לא תוכלו למלא את המאגרים באמצעות  חשיפה לשמש. ככל שהגיל עולה, כך ייצור הוויטמין בעור בהשפעת השמש, הולך ונחלש.

* אוכל, קדימה אוכל: ישנם מזונות, בעיקר דגים שמנים, העשירים בוויטמין D באופן טבעי. עם זאת, לדברי ד"ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בקריה הרפואית רמב"ם, אי אפשר לספק יותר מעשירית הכמות של ויטמין D הנחוצה לגוף מהמזון עצמו.  לכן נעשה ניסיון להעשיר מזונות בוויטמין, כך שלמעשה כל האוכלוסייה תיהנה מהתוסף בלי שתצטרך ליטול אותו. כיום ניתן למצוא מזונות מועשרים בוויטמין D כמו חלב, קורנפלקס ומרגרינה.  

* כדורים וטיפות: ברוב המקרים בגיל 70 לא תספיק לכם אפילו חצי שעה מול שמש ישירה וכבר תזדקקו לתוסף. אל דאגה, אתם לא לבד. בחבורה שלכם תמצאו גם את הסובלים מחסרים חמורים של הוויטמין או אנשים שגופם מייצר פחות מהוויטמין בשל שונות גנטית. וויטמין D מגיע בשלל צורות: טיפות, כדורי בליעה או מציצה. התכשירים נמכרים כתוסף מזון ולכן אין צורך במרשם רופא כדי לקנותם. הנחיות גופים ממלכתיים לאומיים ובינלאומיים ממליצות על מתן 800־1000 יחב"ל וויטמין D ליום לבני 60 פלוס.  אבל נראה שהמינון לא ממש מספיק. במחקר שבוצע ברמב"ם הודגם שמתן 1500 יחב"ל ליום הצליח להביא לרמת היעד רק 50% מהמטופלים שסבלו מחסר בוויטמין. ואכן, יש הטוענים (כמו פרופ' רוברט היני)  שנחוץ מינון יומי של 5,000 יחב"ל כדי להביא את כלל המטופלים לרמת היעד.  אך עד שהחוקרים יימלכו בדעתם, היוועצו עם רופאכם לגבי המינון המתאים לכם. 
"הבעיה היא שההיענות של האוכלוסייה לנטילת תוספים לאורך זמן נמוכה" מציינת פרופ' איש־שלום. "במחקר שנערך במחלקות האורתופדיות ברמב"ם נמצא שרק רבע מכלל החולים ששוחררו מהן לאחר אשפוז עקב שבר בצוואר הירך התמידו לאחר שלושה חודשים בנטילת תוסף יומי של ויטמין D. בעקבות זאת הוחלט ברמב"ם לבדוק אם אפשר להחליף את הטיפול היומי במתן מנה חודשית מרוכזת, שקל יותר להתמיד בנטילתה. ואכן, החוקרים הוכיחו שמנה חודשית יעילה כמו טיפול יומי ואינה מסוכנת כלל".

מי בכל זאת צריך תוסף ויטמין D?
 
* מי שסובל מחסר קיצוני בוויטמין: חסר קיצוני גורם לרככת אצל ילדים ולמחלה מקבילה בשם אוסטיאומאלאציה אצל מבוגרים. את המחלות האלה אפשר למנוע, וגם לרפא, בעזרת מתן התוסף.
* תינוקות: "ידוע שחסר קיצוני בוויטמין D  אצל ילדים גורם לרככת, וחסר חלקי גורם לפגיעה באיכות העצם", מסבירה ד"ר רוזן. "כיוון שאי אפשר לזהות את כל התינוקות שיש להם חסר בוויטמין, ישנה המלצה גורפת של שירותי בריאות הציבור לתת לכל תינוק 400 יחב"ל ויטמין D3 מהלידה ועד גיל שנה. מחקר התערבות ארוך טווח שנעשה בפינלנד על 10,000 תינוקות שנטלו תוסף ויטמין D בכמות גבוהה מאוד ( 2000 יחב"ל ליום)  הראה שלא רק הסיכון לרככת ירד אלא גם הסיכון לחלות בסוכרת נעורים. 
* נשים הרות: כבר הוכח בעבר שחסר  בוויטמין D אצל אישה הרה גורם לחסר בוויטמין D אצל העובר, ויש קשר בין חסר בוויטמין D לבין מחלות כמו אסטמה, סכיזופרניה, דיכאון ואפילו אוטיזם. לאחרונה, הוכחו במחקר קליני יתרונות נטילת ויטמין D בהריון.  במחקר שנערך שנערך על ידי פרופ' ברוס הוליס,  במימון מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH ) נמצא שאצל נשים שנטלו מינון גבוה של וויטמין D (4000 יחב"ל/יום) נצפתה ירידה בכל הקטגוריות הבאות: זיהומים, בלידות מוקדמות, בלידות פגים, יתר לחץ דם ועוד.
 * קשישים: מחקרים הוכיחו שגם בעבור קשישים יכולה נטילת ויטמין D להיות יעילה בהורדת סיכון לשברים, בשיפור תפקוד שריר ובמניעת נפילות. כך, למשל, נצפה שתוסף ויטמין D משפר את תפקוד השריר, מה שמתבטא בעליה במהירות ההליכה וביכולת קימה מכיסא בלי עזרת ידיים, תפקודים חשובים במיוחד ליכולת השיקום לאחר שבר. במחקר שנערך בשוויץ, הוכח שמתן ויטמין D במינון  2000 יחב"ל/יום לקשישים לאחר שבר צוואר הירך, מפחית ב־90% שכיחות של זיהומים בקרב המטופלים.  

D עד בלי די
בקריה הרפואית רמב"ם נערכים מחקרים ופרויקטים שונים הקשורים לוויטמין D קבלו חמישה מהם:

1.  ויטמין   D והייטק: ממחקר שבדק רמות ויטמין D אצל אנשי הייטק באזור חיפה עולה ש- 18% מהם סבלו מחסר קיצוני ו- 31% סבלו מחסר בינוני.  אצל אף אחד מהם לא נצפתה רמה אופטימלית. בעקבות ממצאי מחקר זה הוחל לאחרונה ברמב"ם בפרויקט מחקר בקרב גברים צעירים ובריאים, עובדי תעשיית ההייטק. במחקר תיבדק השפעת תוספת ויטמין D על תפקוד רב מערכתי (תפקוד שרירים, תפקוד כלי הדם, תפקוד לבלב ועוד). המעוניינים להשתתף במחקר, מוזמנים להתקשר לסיגל טפר בטל'  054-2621096.

2. העשרת מזונות: מחקר משותף של חוקרים בקריה הרפואית רמב"ם עם הפקולטה להנדסת מזון בטכניון. הרעיון: שימוש בקפסולות חלבוניות מיקרוסקופיות המכילות ויטמין D. בסיום המחקר אפשר יהיה להסתייע בקפסולות להעשרת מזונות שכיחים בוויטמין D.

3.  תוסף במנה חודשית: במחקר על חוסים במעון למוגבלים המקבלים תרופות שחלקן פוגעות ברמות הוויטמין, הוכח שלא ניתן לתקן חסר חמור על־ידי חשיפה מזדמנת לשמש בחודשי הקיץ ושיש צורך בתוסף שניתן לספק במנה חודשית אחת. 
4.  תוסף במנה מרוכזת: במסגרת תוכנית מצוינות טיפולית ייחודית מתקיים שיתוף פעולה בין המחלקות האורטופדיות ברמב"ם ליחידה למטבוליזם העצם והסידן,  לטיפול בחסר ויטמין D ומניעת שברים אוסטיאופורוטיים בקרב חולים לאחר שברים אלה (שבעבורם הסיכון להתרחשות שבר נוסף גבוה פי שש משאר האוכלוסייה). במהלך התוכנית ניתנת לחולים מנה מרוכזת של ויטמין , (120,000 יחב"ל) בעת אשפוז עקב שבר אוסטיאופרוטי ומומלץ להם לקבל 120,000 יחידות נוספות כעבור שישה שבועות. לאחר נרמול רמת הוויטמין מוזמן החולה לקבלת המלצות לטיפול למניעת שברים נוספים ביחידה למטבוליזם העצם והסידן. 
5.  איתור ניצולי שואה חולי אוסטיאופורוזיס: לאחרונה נעשה ברמב"ם מאמץ מיוחד לאיתור  ניצולי שואה חולי אוסטיאופורוזיס קשה ומתן הסבר על זכויותיהם לאחר שמחלת האוסטיאופורוזיס  הוכרה כנגרמת בשל השואה. הזכויות כוללות טיפול תרופתי (כולל ויטמין D ) ללא תשלום, כולל תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות, זכאות לטיפול במרפאות החוץ וכן זכאות לאחוזי נכות. 
פרופ' צופיה איש־שלום היא מנהלת היחידה למטבוליזם של העצם והסידן בקריה הרפואית רמב"םדר' גילה רוזן היא מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בקריה הרפואית רמב"ם