כתבות

שיבושים נפוצים במערכת העצבים האוטונומית

תאריך פרסום: 01/04/2007 | מאת:רמב"ם

אם אתם סובלים מעייפות ותשישות בלתי מוסברת, מסחרחורות או אפילו מתעלפים מידי פעם, יכול להיות שמשהו במערכת העצבים האוטונומית שלכם השתבש. להלן התופעות השכיחות העלולות לפגוע באיכות החיים שלכם. מומלץ לקרוא, להפנים ואם צריך אז גם לגשת להיבדק​

שיבושים נפוצים במערכת העצבים האוטונומיתשיבושים נפוצים במערכת העצבים האוטונומית
מאת: פרופ' ג'ריס יעקוב, מנהל המכון לרפואה מונעת ו'מרכז רקנאטי' לטיפול וחקר מערכת העצבים האוטונומית, הקריה הרפואית רמב"ם
 
התעלפויות - מה גורם לנו להתעלף?
ההערכה היא שכחמישית מהאנשים יחוו לפחות התעלפות אחת, שלא כתוצאה מחבלה, במהלך חייהם. הסיבה השכיחה ביותר לעילפון בגיל הצעיר (18-40), היא חוסר איזון בין המערכת הפרא-סימפתטית לבין המערכת הסימפתטית, שנגרם בד"כ, מהתרגשות יתר, חשיפה לחום גבוה, התייבשות, עמידה ממושכת או מחלה זמנית.
מראה פתאומי של דם, לדוגמא, הוא אחד הטריגרים השכיחים ביותר להתעלפויות. כאשר אדם נחשף בהפתעה לדם ומערכת העצבים האוטונומית שלו איננה מאוזנת, הוא נכנס למצב של טראומה. מערכת העצבים הסימפתטית, שהיא המערכת המעוררת (ראו מסגרת), מתחילה לעבוד ביתר, כשהיא מאיצה את דופק הלב, מעלה את לחץ הדם ומגבירה את זרימת הדם למוח וללב. המערכת הפרא-סימפתטית (המערכת המעכבת) לא מצליחה להתאים את עצמה למצב החדש. לחץ הדם והדופק יורדים בפתאומיות, המוח לא מקבל מספיק דם וחמצן, והתוצאה - התעלפות. עילפון בגיל המבוגר (מעל גיל 60) נובע בעיקר מסיבות לבביות. גם תרופות עלולות לגרום לחוסר איזון במערכת האוטונומית שיוביל לעילפון, בעיקר תרופות להורדת לחץ דם, נגד דיכאון ועוד.
 
אבחון
אם אתם מעל גיל 60 והתעלפתם ללא סיבה נראית לעין, גשו מיד לבדיקה רפואית. חשוב מאוד לשלול סיבות לבביות העלולות להיות קטלניות. לצעירים, עדיף להגיע קודם כל לשיחה/בדיקה עם רופא מומחה, שעל פי רוב מספיקה לאבחון הבעיה, כאשר בד"כ, אין צורך לעבור סדרת בדיקות מיותרות.
 
הטיפול
לרוב אין צורך בטיפול תרופתי למצבי עילפון ומספיק טיפול הכולל בעיקר: שתית מים מרובה, דיאטה עשירה במלח לאיזון לחץ הדם וחיזוק השרירים ע"י פעילות ספורטיבית.
תרופות המכווצות כלי דם (כגון: 'מיידודרין') או מעלות את כמות המלח בגוף (כגון: 'פלורינס') מיועדות לחולים המתעלפים באופן תדיר, שלא ניתן לשליטה. במקרים מיוחדים, בעיקר במבוגרים, יש צורך בהשתלת קוצב לב, על מנת לשמור שפעילות הלב לא תעוכב ע"י המערכת הפרא-סימפתטית.כמו כן, יש להימנע מחשיפה לאירועים מרגשים במיוחד, המשמשים כטריגר למצבי עילפון.
 
 
תסמונת 'אי סבילות לעמידה'
תסמונת 'אי סבילות לעמידה' נחקרה רבות ותוארה רק לאחרונה ע"י כותב שורות אלו. היא מתאפיינת בסחרחורת, באי יכולת לעמוד במאמץ, בדפיקות לב מואצות העולות על 100 לדקה, בעצבנות יתר בעמידה, בכאבים בחזה ובעייפות. היא פוגעת פי חמישה בנשים לעומת גברים, בעיקר בנשים בגילאי 20-45. ההערכה היא שכ-3% מהנשים בגילאים הללו סובלות ממנה.
 
מדוע זה קורה?
האנשים הסובלים מתסמונת אי סבילות לעמידה, הם בעלי לחץ דם ודופק תקינים במצב שכיבה. אך כאשר הם קמים ונעמדים - הדופק עולה מעל 100 לדקה.
זה קורה בגלל פעילות יתר של המערכת הסימפתטית, אשר מאיצה את קצב הלב במצב עמידה מעבר לצורך, כמו מנוע שעובד בפול גז בניוטרל. מכיוון, שפעילות זו צורכת הרבה אנרגיה, האדם מתחיל להרגיש עייפות ורוצה לשכב כדי לתת לגוף לנוח.

הסיבות לפעילות היתר של המערכת הסימפתטית יכולות לנבוע מפגיעה באיזון במערכת העצבים האוטונומית, לאחר מחלה ויראלית, טראומה, הריון, ניתוח, דימום או בעקבות מוטציות גנטיות.
 
האבחון
קיימות ארבע סיבות עיקריות לסחרחורת: סיבה נפשית, טרשת בעורקים מוחיים, פגיעות באוזן התיכונה ושיבוש במערכת האוטונומית.
במידה ונשללות שלושת הסיבות הראשונות, אז סביר להניח, שהסיבה לסחרחורת היא שיבוש במערכת העצבים האוטונומית, המתבטאת ב'תסמונת אי סבילות לעמידה'.
 
הטיפול
כאשר הפגיעה קלה, ניתן לאזן את המערכת האוטונומית ע"י טיפול שמרני לא תרופתי (כמו בהתעלפויות) ושימוש בגרביים לוחצות.
בפגיעה בינונית עד קשה, הטיפול הוא ע"י תרופות המאיטות את קצב הלב (כגון: 'דרלין') ומעלות את לחץ הדם (כגון התרופות שהוזכרו בהקשר של התעלפויות).
 
במידה ומתמידים בטיפול ומקפידים על שיתוף פעולה עם הרופא, ניתן להגיע ל- 70%-80% הצלחה.
 
תסמונת העייפות הכרונית 
לתסמונת העייפות הכרונית, שקיבלה תחילה את השם המטעה 'מחלת היאפים', יש מאפיינים הדומים לתסמונת אי סבילות לעמידה. היא שכיחה יותר בצעירים מתחת לגיל 50, אך גם בגיל ההתבגרות יכולים ללקות בה. מעריכים שכ-25 אלף איש בישראל סובלים ממנה, נשים מעט יותר מגברים.
עייפות עד כדי קושי בביצוע המטלות הפשוטות ביותר, היא הסימן הבולט של המחלה. תסמינים נוספים הם: תשישות וחולשה שלא חולפים גם לאחר שינה טובה, כאבי ראש, כאבי שרירים ופרקים, זיהומים ויראליים שונים, בעיות בעיכול, חום קל, דיכאון וירידה בכושר הריכוז. המחלה נמשכת יותר מ-6 חודשים ובמקרים קיצוניים עד שנים רבות.
 
מדוע זה קורה?
עדיין לא ידוע בדיוק מה גורם לתופעה, אך מכיוון שהיא מופיעה, בד"כ, אחרי מחלה ויראלית כמו שפעת, מעריכים שיש לה קשר לקבוצת נגיפים מסוימת, הפוגעת במערכת החיסונית. אצל הסובלים מהמחלה קיימת גם פגיעה במערכת האוטונומית, היכולה לתרום לתשישות הזו.
 
הטיפול
אין עדיין טיפול לתסמונת העייפות הכרונית, אך ניתן להקל על החולים ע"י טיפול נקודתי בתסמינים ומתן חיזוקים נפשיים בסביבה תומכת ואוהדת. במידה וקיימת מעורבות של המערכת האוטונומית ניתן לטפל באופן שמרני, כמו הטיפול בתסמונת אי סבילות בעמידה.
 
בקריה הרפואית רמב"ם פועל מרכז רקנאטי לטיפול וחקר מערכת העצבים האוטונומית. נ
יתן לפנות למרכז בטלפון: 04-7772594 או בפקס: 04-7773308 או במייל: [email protected]

לפרטים נוספים​ פנה למכון לרפואה מונעת ברמב"ם.

מהי מערכת העצבים האוטונומית
מערכת העצבים האוטונומית הינה חלק ממערכת העצבים של הגוף. היא אחראית על וויסות פעולות הגוף העצמאיות, שאינן נתונות לשליטתנו, כגון: זרימת הדם, פעימות הלב, הנשימה, התפקוד המיני, הפרשות הזעה ורוק וכד'.  

תרשים של מערכת העצבים האוטונומית
תרשים של מערכת העצבים האוטונומית

מערכת העצבים האוטונומית הינה חלק ממערכת העצבים של הגוף. היא אחראית על וויסות פעולות הגוף העצמאיות, שאינן נתונות לשליטתנו, כגון: זרימת הדם, פעימות הלב, הנשימה, התפקוד המיני, הפרשות הזעה ורוק וכד'.
 
מערכת העצבים האוטונומית מחולקת לשתי תת-מערכות: המערכת הסימפתטית (Sympathetic) והמערכת הפרא-סימפתטית (Parasympathetic).
 
מערכת העצבים הסימפתטית היא המערכת המעוררת, הפעילה בעיקר בעיתות חירום (לחץ, התרגשות, איום פתאומי) והיא חיונית מאוד לפעילות הגוף במצב עמידה. במצבים כאלה היא מנתבת את כל האנרגיה לשרירים, מפרישה אדרנלין לדם ומעלה את קצב פעימות הלב.
המערכת הפרא-סימפתטית היא המערכת המעכבת, הפעילה בעיקר במצב של מנוחה. היא אחראית בעיקר על פעילות של נשימה, עיכול, הפרשה, התחדשות תאים, הפרשת הורמונים של גדילה וכד'.
 
במצב תקין, פועלות שתי המערכות הללו בשילוב ובתאום מנוגד, כמו ברז אמבטיה המורכב משני ברזים, שהאחד מזרים מים קרים והשני מים חמים, וביחד הם שומרים על מים בטמפרטורה הנכונה. כל אימת שמערכת אחת מעוררת – השנייה מעכבת: המערכת הסימפתטית מגבירה את קצב הלב, המערכת הפרא- סימפתטית מאיטה אותו, העצבוב הסימפתטי מרחיב את קוטר האישון, העצבוב הפרא-סימפתטי מכווץ אותווכד'. כאשר האיזון בין שתי המערכות האלה נפגע - מופיע מצב חולי.
 
למי מומלץ לעבור בדיקות של מערכת העצבים האוטונומית?
 
אם אתם סובלים מ ...
  • סחרחורות לא מוסברות בגיל צעיר.
  • עלפונות, שאינן מסיבה הנראית לעין, כמו טראומה. 
  • דפיקות לב מואצות (מעל 100 לדקה במצב מנוחה).
  • עייפות בלתי מוסברת וסיבולת ירודה למאמץ.
  • לחצי דם נמוכים מאוד.
  • שיבוש בזיעה, כמו הזעת יתר או ירידה דרסטית בהזעה.
  • חולי סוכרת ומחלת פרקינסון שלחצי הדם שלהם אינם מאוזנים.
  • שילוב של שניים או יותר מהתסמינים שלעיל.