יתר לחץ דם (יל"ד) - אבחון, טיפול ודרכי מניעה

תאריך פרסום: 01/07/2007

הסיבוכים של יתר לחץ דם יכולים להרוג. אך רוב האנשים הסובלים מהמחלה כלל לא יודעים שהם חולים בה. אין לה סימפטומים ספציפיים והתלונות משתנות מאדם לאדם. זאת ועוד, ברוב המקרים, הסיבות להתפתחות המחלה אינן ידועות. אז מה כן ניתן לעשות כדי להתגונן מפניה?

מד לחץ דם

מאת: נעם שדה עם ד"ר ראוי רמדאן, מ"מ מנהל מחלקת נפרולוגיה ומנהל היחי​דה למעקב אחר מושתלי כליה, הקריה הרפואית רמב"ם

"יתר לחץ דם מוגדר כמצב של לחץ דם, הגבוה מערכים של 140/90 באוכלוסייה הבריאה, וגבוה מערכים של 130/80בחולים סכרתיים ואלה עם מחלות לב או כלי דם". מסביר ד"ר ראוי רמדאן, מ"מ מנהל מחלקת נפרולוגיה ומנהל היחידה למעקב אחר מושתלי כליה, בקריה הרפואית רמב"ם. "מעבר להגדרה הזו יש גם קריטריונים אחרים, שמתאימים למחלות מסוימות אחרות ולפגיעות כליתיות, כמו אי ספיקת כליות או הפרשת חלבון גבוהה בשתן".מידת הדחיפות והאינטנסיביות של הטיפול תלויה בשלושה גורמים:

האם אתם סובלים לאחרונה מכאבי ראש באזור הצוואר העליון, שמופיעים ככאב לוחץ או דופק? האם אתם שומעים מין רעש באוזניים או מרגישים מין חולשה כללית מוזרה? אולי שמתם לב שהראייה פתאום משתבשת או שבלי כל התראה מופיעה פתאום הפרעה קלה בתחושת שיווי המשקל? האם הריכוז שלכם הוא כבר לא מה שהיה פעם או שלפתע, באמצע היום, נופלת עליכם מין עייפות משונה?

יכול להיות שאין קשר בין התופעות הללו, יכול להיות שהן אינן מצביעות על איזושהי מחלה. אולם, כל הסימפטומים שהוזכרו לעיל הם תלונות היכולות להופיע באנשים עם לחץ דם גבוה.

לא סתם קיימים הרבה סימני שאלה והרבה "אולי", בכל הקשור ליתר לחץ דם (יל"ד). הסיבוכים של יל"ד יכולים להביא להתקפי לב, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות, שבץ מוחי, שטפי דם בעיניים, החמרה של כל גורמי הסיכון לטרשת עורקים, והרשימה עוד ארוכה. אבל רוב האנשים הסובלים מיל"ד, כלל אינם יודעים שהם חולים במחלה עד שהם מאובחנים. זאת ועוד, בקרב כ- 90% מהחולים הסיבה הספציפית ליל"ד איננה ידועה. כשמוסיפים למשוואה הזו את הנתונים של ארגוני בריאות בינלאומיים, על כך ששכיחות המחלה יכולה להגיע עד 20% באוכלוסיות מסוימות, ניתן להבין מדוע מכונה המחלה בקרב הרופאים, "הרוצח השקט".

מהו יתר לחץ דם

"יתר לחץ דם מוגדר כמצב של לחץ דם, הגבוה מערכים של 140/90 באוכלוסייה הבריאה, וגבוה מערכים של 130/80בחולים סכרתיים ואלה עם מחלות לב או כלי דם". מסביר ד"ר ראוי רמדאן, מ"מ מנהל מחלקת נפרולוגיה ומנהל היחידה למעקב אחר מושתלי כליה, בקריה הרפואית רמב"ם. "מעבר להגדרה הזו יש גם קריטריונים אחרים, שמתאימים למחלות מסוימות אחרות ולפגיעות כליתיות, כמו אי ספיקת כליות או הפרשת חלבון גבוהה בשתן".

ד"ר ראוי רמדאן: "יש חשיבות גובהה לבדוק לחץ דם במסגרת הבדיקות התקופתיות, כאמצעי לאבחון המחלה"
ד"ר ראוי רמדאן: "יש חשיבות גובהה
לבדוק לחץ דם במסגרת הבדיקות
התקופתיות, כאמצעי לאבחון המחלה"

"יתר לחץ דם מוגדר כמצב של לחץ דם, הגבוה מערכים של 140/90 באוכלוסייה הבריאה, וגבוה מערכים של 130/80בחולים סכרתיים ואלה עם מחלות לב או כלי דם". מסביר ד"ר ראוי רמדאן, מ"מ מנהל מחלקת נפרולוגיה ומנהל היחידה למעקב אחר מושתלי כליה, בקריה הרפואית רמב"ם. "מעבר להגדרה הזו יש גם קריטריונים אחרים, שמתאימים למחלות מסוימות אחרות ולפגיעות כליתיות, כמו אי ספיקת כליות או הפרשת חלבון גבוהה בשתן".


ד"ר רמדאן: "כאמור, התלונות של החולים ביל"ד מגוונות ואינן ספציפיות. לכן, יש הסובלים מהמחלה תקופה ממושכת ואינם באים להיבדק, כי אינם מעלים על דעתם שמדובר ביל"ד".

מידת הדחיפות והאינטנסיביות של הטיפול תלויה בשלושה גורמים:

למה זה קורה?

קיימת אבחנה בין שני סוגים של יל"ד, המתבססת על הסיבות למחלה: 'יתר לחץ דם ראשוני' הנמצא אצל 92% מהסובלים מיל"ד, ו'יתר לחץ דם שניוני', המתקיים אצל 8% מהסובלים מהמחלה.

'יל"ד ראשוני' - זהו אותו יל"ד שאצל רוב הסובלים ממנו, לא ידועה הסיבה הספציפית להתפתחותו. מעריכים שהוא מושפע מפעולות של מספר איברים ומנגנונים בגוף (מערכות העצבים המרכזית וההיקפית, שבה נכלל גם הגורם הנפשי, הלב, נפח הדם, כליות, כלי הדם, המערכת האנדוקרינית ועוד). הסיבות משתנות מאדם לאדם ויכולות לנבוע מאינטראקציה של הרבה מאוד גורמים, כולל נטייה מוקדמת (גנטית) לחלות ביל"ד.

'יל"ד שניוני' – זהו יתר לחץ דם הנובע ממחלה אחרת (כמו מחלות כליה, מחלות כלי דם, מחלות אנדוקריניות, עודף קורטיזון) או כתוצאה מטיפול בתרופות (למשל: סטרואידים, גלולות למניעת היריון, תרופות מסוימות נוגדות דלקת ותרופות למניעת דחייה של איברים מושתלים).

מידת הדחיפות והאינטנסיביות של הטיפול תלויה בשלושה גורמים:

איך מבררים האם יש לנו יתר לחץ דם?

ד"ר רמדאן: "כאמור, התלונות של החולים ביל"ד מגוונות ואינן ספציפיות. לכן, יש חשיבות גבוהה לבדוק לחץ דם במסגרת הבדיקות התקופתיות כאמצעי לאבחון המחלה.
"במידה ובבדיקה מתקבלים ערכים גבוליים או גבוהים, יש לבצע את המעקב בתדירות גבוה יותר (בין כל יום ועד כל מספר שבועות)".

מידת הדחיפות והאינטנסיביות של הטיפול תלויה בשלושה גורמים:


בחן את עצמך
אם פעם חשבנו, שלחץ דם תקין הוא 120/80, הרי שהיום יש לרופאים המתמחים ביל"ד קטגוריות חדשות. היום מדברים על לחץ דם אופטימלי (110/70), על קבוצות של אנשים בסיכון ליל"ד, ועל שני שלבים של יל"ד - חמור וחמור יותר.

לחץ דם דיאסטולי
לחץ דם סיסטולי
דרגת חומרה
70
110
אופטימלי
80
120
תקין
81-89
121-139
יתר לחץ דם בסיכון
90-99
140-159
יתר לחץ דם – שלב 1
100 ומעלה
160 ומעלה
יתר לחץ דם – שלב 2


איך מטפלים ביתר לחץ דם?

מידת הדחיפות והאינטנסיביות של הטיפול תלויה בשלושה גורמים:

  1. חומרת יל"ד (ראו טבלה).
  2.  הימצאות גורמי סיכון לבביים ואחרים, כגון: עישון, השמנת יתר, סכרת, חסר בפעילות גופנית, עודף שומנים בדם, פגיעה בתיפקוד הכליות, הפרשה גבוהה של חלבון בשתן, היסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית בגיל מוקדם.
  • פגיעה באיברי מטרה: לב, מערכת העצבים המרכזית, כליות, כלי דם, עיניים.

    ד"ר רמדאן: "חשוב לציין, כי נוכחות סכרת מגבירה מאוד את הסיכון של סיבוכים קרדיו-וסקולאריים ועל כן, יש לטפל ביל"ד אצל חולי סכרת בצורה יעילה כבר מעת האבחון".

    קיימים שלושה סוגי טיפולים כדי לאזן את לחץ הדם, מהקל אל הכבד:
    טיפול המתבסס על שינוי אורח החיים (ראו מסגרת), טיפול תרופתי ופיתרונות פולשניים שהם נדירים יותר, כמו: צנתור עורקי הכליות, פתיחת היצרות בעורק הכליה ע"י בלון והשתלת תומכון, ביצוע מעקף לעורק כלייתי או ניתוח לכריתת גידול ביותרת הכליה.

    עבור רבים מהחולים ביל"ד השינוי באורח החיים איננו מספיק. ד"ר רמדאן: "בחולה עם יל"ד גבוה במיוחד (140/100 ומעלה), מתחילים מיד בטיפול תרופתי, במקביל להמלצות על שינוי באורח חיים".

    טיפול תרופתי ביל"ד מורכב ממספר משפחות של תרופות, לפי מנגנוני הפעולה. כטיפול קו ראשון (התחלת הטיפול ביל"ד) קיימות ארבע משפחות של תרופות חשובות:
    1. תרופות משתנות (מגרות הפרשת נתרן בשתן) ('PAMIDE','ALDOSPIRONE' ('DISOTHIAZIDE',.
    2. חוסמי רצפטור בתא 'NORMITEN', 'LOPRESOR') או 'CARDILOC').
    3. מדכאי 'אנזים המהפך' ('ENALADEX' , 'TRITACE', ''VASCACE) וחוסמי הקולטן 'לאנגיוטנסין' (''OCSAAR', 'ATACAND) – התרופות האחרונות מומלצות במיוחד בחולי סכרת ובחולים עם אי ספיקת לב.
    4. חוסמי תעלות סידן ('ADALAT', 'NORVASC' או 'VASODIP').

    כמה סוגי תרופות צריך לקחת חולה ביל"ד גבוה, כדי לאזן את מצבו?

    ד"ר רמדאן: "אנו משתדלים לתת את מינימום התרופות האפשרי. מתחילים עם אחת או שתיים ואח"כ מתאימים לפי התוצאות. מהספרות המקצועית ידוע שבממוצע, חולים זקוקים ל-3-4 תרופות שונות כדי להתאזן. כמובן, שאין זה אומר שאין חולים המתאזנים עם תרופה אחת או שתיים".

    מה לגבי תופעות לוואי של התרופות?

    ד"ר רמדאן: "התרופות הנ"ל הינן בעלות תופעות לוואי פוטנציאליות לא מועטות. אבל תופעות הלוואי הן ברובן הפיכות – אם מקטינים את המינון או מפסיקים את התרופה. מכאן החשיבות של המעקב הרפואי וברוב המקרים ניתן להחליף את התרופה באחרת וכך למתן את תופעות הלוואי".


    מדידת לחץ דם - בין ה'סיסטולי' ל 'דיאסטולי'

    במדידת לחץ דם מתקבלים שני ערכים:

    1. הערך (הגבוה) המייצג את לחץ הדם ה'סיסטולי' - המתקיים בזמן התכווצות חדרי הלב.

    2. הערך (הנמוך) המייצג את לחץ הדם ה'דיאסטולי' - המתקיים בזמן הרפיית חדרי הלב.

    ד"ר רמדאן: "לעיתים, רק לחץ הדם הדיאסטולי גבוה מדי. עד גיל 50, יל"ד דיאסטולי מהווה מנבא חשוב לסיבוכים לבביים אצל המטופל. מעל לגיל 50, שני הסוגים של לחץ הדם חשובים, אבל החשיבות של הסיסטולי הולכת וגדלה. השכיחות של סיבוכים, בעיקר נוירולוגיים, גבוהה יותר בנוכחות יל"ד סיסטולי.

    "הסיכון הגדול ביותר הוא, בד"כ, כאשר יש הפרש גדול במיוחד בין לחץ הדם הדיאסטולי לבין לחץ הדם הסיסטולי. כלומר, כאשר הדיאסטולי נמוך מידי והסיסטולי גבוה מידי.


    כיצד תאזנו את לחץ הדם ע"י שינוי אורח החיים

    • רדו במשקל - בעיקר צמצמו את ההשמנה הביטנית (היקף בטן של 98 ס"מ אצל גברים ו-85 ס"מ אצל נשים – כגבולות עליונים). ד"ר רמדאן: "מספיקה ירידה קלה במשקל של 2%-3%, כדי להבחין בשיפור בערכי לחץ דם".
    • הקטינו את כמות השומן במזון.
    • הפחיתו בצריכת מלח - הכמות המומלצת היא 5 גרם מלח ביממה, כולל מה שיש בתבשילים ובמוצרי מזון מוכנים.
    • הקטינו את צריכת האלכוהול - שתייה מוגזמת של אלכוהול היא אחד מהגורמים ליל"ד. לעומת זאת, שתייה מתונה (2 פחיות בירה ליום, או 300 מ"ל יין, או 60 מ"ל אלכוהול) – לא משפיעה לרעה על יל"ד, ואפילו משפיעה לטובה על רמות הכולסטרול הטוב.
    • עשו פעילות גופנית אירובית - 30-45 דקות ביום, 4-5 פעמים בשבוע. בעיקר הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים ושחייה.
    • הפחיתו צריכת קפה – לקפאין יש השפעה כרונית מועטה, אבל הוא מעלה לחץ דם באופן זמני.
    • הפסיקו לעשן - העישון מגביר את הסיכון למחלות לב ומחלות כלי דם.
    • איכלו יותר ירקות ופירות.
    • טיפולים נוספים, שאינם תרופתיים, כוללים שיטות הרגעה שונות, כדוגמת הביו-פידבק. ד"ר רמדאן: "שיטות ההרגעה השונות יכולות לסייע לטיפול, אבל בד"כ, הן לבדן אינן מספקות.

    חשוב להזכיר, כי הורדת לחץ הדם הסיסטולי ב- mmhg 10 במבוגרים יכולה להוריד את התמותה מסיבות קרדיו-וסקולאריות בכ-50%".