לדף הבית
לדף הבית
הקשיבו, הקשיבו
זה אמנם החודש הגדול של המורים, אבל גם אתם כהורים יכולים להבחין באיתותים לבעיית קשב אפשרית של ילדכם. זהו את סימני האזהרה

אראלה טהרלב בן־שחר

האם אתם נמנים עם ההורים שמכירים את חדר המיון מבפנים כי אתם מגיעים לשם עם ברך או סנטר פתוח מדי פעם? האם אתם נוהגים לתאר את הילד שלכם בביטוי הציני "הוא יודע טוב מאוד מה הוא רוצה"? האם אתם מוצאים את עצמכם אומרים לו יותר מפעמיים במהלך הארוחה "כשיושבים – אוכלים"? אם השבתם בחיוב על השאלות האלה, יכול להיות שלילד שלכם יש בעיית קשב. 
וזה נכון גם אם הציונים שלו טובים, גם אם המורה לא אומרת כלום וגם אם הוא למד לקרוא לפני כולם. "בניגוד לאמונה הרווחת", אומרת ד"ר דנה לרר־עמישר, מנהלת השירות לפסיכיאטריה של הגיל הרך, בית החולים מאייר לילדים, ונוער בקריה הרפואית רמב"ם, "הפרעת קשב וריכוז אינה מתבטאת רק בשעות בית הספר או הלימוד. היא באה לידי ביטוי לאורך כל שעות היום – בפעילויות משפחתיות, חברתיות וגם לימודיות".
חשוב להפריך את המיתוס שהפרעת קשב היא כינוי אחר ל"תלמיד לא טוב", כי היא גורמת לפספס חלק מהילדים או המבוגרים שלוקים בה ושלחלקם היא גורמת נזק וסבל. הבעיה עשויה לשבש יחסים, לגרום לבעליה להיתפס כ"קשיי חינוך" או "בלתי מתחשבים", לגרום לתחושת תת־הישגיות המלווה בהרגשת כישלון ודימוי עצמי נמוך, או למנוע הגעה להשגים.
אז מה הם התסמינים העיקריים של הפרעת קשב? "ככלל, הפרעת קשב וריכוז מורכבת משלישיית תסמינים  המתבטאים בבעיית קשב וריכוז, היפראקטיביות מוטורית ואימפולסיביות", מסבירה ד"ר לרר־עמישר. "אבל חשוב להבין שמדובר בהפרעה התפתחותית המתאפיינת בקשיים שונים בכל גיל. למרות שחלק מהילדים מבשילים ממנה, 40% מהם יחוו את תסמיניה, גם אם בצורה שונה, כאנשים מבוגרים".

בעיית הריכוז, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות מתבטאות באוסף התנהגויות אופייני, הגורם לכך שילד עם הפרעה שומע סביבו כמה מהביטויים, האפיונים או המשפטים הבאים:

בגיל הרך
• הוא ילד שיודע טוב מאוד מה הוא רוצה. ילדים עם הפרעת קשב נתפסים לא פעם כ"קשיי חינוך", כלומר כאלה שקשה לחנך אותם.
• הוא כבר יודע מה זה תפרים. אתה לא צריך להסביר לו. ילדים בעלי הפרעת קשב הם מבקרים קבועים בחדר המיון, שמספיקים לצבור ברזומה שלהם איזו פציעה בברך, פתיחת ראש ופנסים בסנטר עוד לפני גיל בית הספר.

בגילאי בית הספר היסודי
• הוא מאוד חמוד אבל הוא צריך להפסיק לפטפט בשיעור, או בניסוח בוטה יותר: "הוא לא מפסיק להפריע". בעיית הריכוז מתבטאת במיוחד בסיטואציות משעממות, כמו שיעור כיתה, שבהן קשה מאוד לילד להקשיב או לשבת בשקט.
• הוא יכול הרבה יותר, או "הוא לא מממש את הפוטנציאל שלו". ידוע שילדים עם הפרעת קשב אינם מגשימים את מלוא הפוטנציאל שלהם. גם אם ציוניהם נאים למדי, עדיין בעית הקשב היא זו שאחראית לאובדן הנקודות החסרות.
• הוא לא פותח מחברת בבית. נזיפות, צעקות, מורה פרטית צמודה או הבחירה לעשות את שיעורי הבית במקום הילדים הן כולם אסטרטגיות שמאפיינות הורים לילדים עם בעיית קשב.
• אולי תפסיק להתנדנד על הכיסא. ההיפראקטיביות מתבטאת בסוגים שונים של תזזיתיות וקופצנות. זהו אחד מהם.
• תשב כשאתה אוכל. קושי לשבת הוא ביטוי נוסף להיפראקטיביות.
• אל תהיה כזה רגיש. לא פעם ההפרעה מלווה בבבעיה בוויסות רגשי.
• שוב איבדת את הסוודר? או "גם היום לא רשמת את השיעורים ביומן? קשיי הריכוז מתבטאים בקושי להתמיד, בהסחת דעת, בבעיית ארגון ובאיבוד חפצים.
• למה אתה שוב מעורב בריב? ילדים עם הפרעות קשב מעורבים יותר בסכסוכים ובריבים עם ילדים אחרים ועם בני משפחתם. זהו עוד ביטוי לאימפולסיביות, שאינה מאפשרת להם להתאפק, מקשה עליהם לחכות לתורם, וגורמת להם להתנהג בפזיזות באופן שלא פעם גורם להם להתחרט אחר כך.

בגיל ההתבגרות 
מתבגרים שלא אובחנו וטופלו ולא "נפטרו מהבעיה" ( 60% מהילדים ממשיכים לסבול מההפרעה גם  לאורך גיל ההתבגרות) מפתחים קשיים רבים בעקבות התסמינים שנמנו כאן. צריך לזכור שגיל התבגרות מלווה באתגרים, במצבי רוח, בסערת נפש ובנטייה גדולה יותר להסתכנות אצל כלל הילדים. אבל אצל ילדים אלה חוסר ההצלחה בלימודים והתחושה ש"אני מאכזב את הורי" או "לא מתאמץ מספיק" גורמים לתחושת כישלון.
האימפולסיביות, שהיא הדבר הגורם להרסנות הרבה ביותר אצל בעלי הפרעה לאורך כל חייהם, מביאה לפליטות פה או למעשים פזיזים ולא שקולים, שמעוררים בהם חרטה ואשמה. כל אלה גורמים לתסכול, לדימוי עצמי נמוך, ולעתים דיכאון, ומגבירים את הסיכון של מתבגר בעל הפרעת קשב שלא טופל למצוא את עצמו שותה, מעשן, מעורב בתאונות או אפילו מסתבך עם החוק.

אז מה לעשות?
"לעשות!", עונה ד"ר לרר־עמישר. "רוב ההורים מרגישים שלילד יש בעיה. אל תתעלמו מסימני האזהרה. גשו לאבחון אצל פסיכיאטר או נוירולוג ילדים, ואם צריך - טפלו בבעיה ותחסכו מילדכם נזק וסבל מיותר.