אתי דור

תמר (שם בדוי), 26, לא חשבה שכאבי הפרקים שמהם היא סובלת קשורים באיזושהי דרך למחלת הקרוהן שלקתה בה. למרות זאת, כשגברו כאביה היא פנתה למכון לגסטרואנטרולוגיה בקריה הרפואית רמב"ם, שם היא מטופלת בקביעות. לרופאיה היא דיווחה שאיננה סובלת מכאב בטן, אך הכאבים בפרקים לא מרפים. "התלבטנו אם לתת לה סטרואידים בשל תופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בהם", אומר סגן מנהל המכון, פרופ' יהודה חוברס, "אך בהתייעצות עם ד"ר יולנדה  בראון, ראומטולוגית בבית החולים, הועלתה האפשרות לתת לה תרופה המשמשת לטיפול בבעיות מפרקים ואשר נבדקה בעבר לטיפול בקרוהן ונמצאה כלא מתאימה".
למרבה ההפתעה התרופה הועילה לתמר ומזה למעלה משנה היא מרגישה טוב. "אף מומחה מתחום הגסטרואנטרולוגיה לא היה מעלה על דעתו לתת לה את התרופה הזאת", מודה פרופ' חוברס, "אבל ההתייעצות והדיונים בין הרופאים מדיסציפלינות שונות מאפשרים לחשוב מחוץ לקופסא ולצאת מחשיבה שבלונית".

מחוץ לקופסה
כשפרופ' חוברס מדבר על לחשוב מחוץ לקופסא הוא מתכוון למרפאה המשולבת למחלות מעי דלקתיות, שבקריה הרפואית רמב"ם השכילו להבין את נחיצותה. "למחלות המעיים הדלקתיות קרוהן וקוליטיס יש ביטויים גם מחוץ למערכת העיכול כמו בעיות  עוריות, מפרקיות, גרמיות, בעיות כיליתיות והתבטאויות בכבד ובדרכי המרה" הוא מסביר: "התופעות מופיעות בשלבים שונים של המחלה. חלקן מלוות מחלת מעי פעילה וחולפות כאשר המחלה במעי שקטה, אולם לעיתים תופעות המחלה מחוץ למעי הינן הביטוי הראשון ולתקופה מסוימת גם היחיד של המחלה. התופעות מחוץ למערכת העיכול דומות מאד בשתי המחלות. במרפאה המשולבת מוענק שירות של כל התחומים הרפואיים הרלוונטיים. משמעות הדבר היא שהחולים לא מטורטרים בין רופאים ממקומות שונים והם מקבלים את השירות המיטבי במסגרת המרפאה".

קרוהן וקוליטיס הן מחלות מעיים דלקתיות כרוניות שמהן סובלים מעל 100 איש לכל 100,000 תושבים. בשנים האחרונות ניכרת עליה במספר החולים. שתי המחלות מתאפיינות בתקופות שקטות ובתקופות של החמרה. בניגוד למחלת קרוהן אשר בה הניתוח אינו מרפא מהמחלה והיא יכולה לחזור בקיטעי המעי שנותרו,  בקוליטיס כריתת המעי הגס מסלקת את האבר החולה מהגוף, אך אופציה זאת אינה מהווה טיפול ראשוני או טיפול מונע בשל השלכות הניתוח עצמו על החולה.

יחד עם זאת, מדובר במחלות שניתן לנהל איתן חיי שגרה פעילים ונורמטיביים לצד מעקב רפואי. עד לפני כשנתיים, עת שהוקמה המרפאה המשולבת ברמב"ם, חולה בקרוהן או קוליטיס היה מגיע לרופא במכון ועובר שתי בדיקות שגרתיות: ייעוץ תזונתי על ידי דיאטנית ובדיקה במרפאת העצם (מטבולית). במידה ונזקק לייעוץ רפואי נוסף בתחומים אחרים, הוא היה מופנה לרופאים מומחים דרך קופת החולים אליה השתייך. החולה היה קובע תור אצל הרופא הרלוונטי בקופת חולים, ממתין כמה שנדרש, ולאחר שנבדק היה חוזר לרופא במכון עם סיכום ההתייעצות. לעיתים תהליך כזה היה אורך שבועות ואף חודשים. לפעמים, לאחר חזרתו למעקב למכון הגסטרו, היו מצבים שבהם התבקש לשוב לאותו מומחה מכיוון שנמצא דבר מה לא ברור באבחנה או בהמלצה לטיפול.

המרפאה המשולבת שנולדה בזכות שיתוף פעולה של כל המחלקות הנוגעות בדבר, חוסכת את הטרטורים האלה. "החולים  נבדקים באופן  שיגרתי במרפאה המטבולית ומקבלים ייעוץ תזונתי הניתן על ידי דיאטנית", מסביר פרופ' חוברס. "בהמשך, על פי החלטת הרופאים במרפאת מחלות המעי הדלקתיות הם יכולים לפנות לכל רופא מתת מקצוע ולקבל שירות.

צוות המרפאה מורכב מרופאים בעלי  עניין ארוך טווח בתחום מחלות המעי הדלקתיות והוא כולל את מנהל המכון, פרופ' רמי  אלייקים, ד"ר אמיר  קרבן, מנהל מחלקה פנימית ג', ואת רופאי המכון הגסטרואנטרולוגי:  ד"ר עירית  חרמש, המתמחה גם בתזונה וד"ר כאמל  יאסין אשר התמחה בביצוע אנדוסקופיה כפולת בלון, המאפשרת להגיע לעומק המעי הדק ולבצע פעולות אבחוניות וטיפוליות. השירות הקבוע מהמחלקות האחרות, הניתן על ידי רופאים בכירים כולל כירורגיה קולורקטלית (ד"ר בני פרסון  מהמערך לכירורגיה כללית והמדור לניתוחים קולורקטלים בהנהלת ד"ר דני דואק),  גינקולוגיה (ד"ר ליאור לבנשטיין), מרפאה מטבולית ( בהנהלת פרופ' צופיה איש שלום) , מרפאת עור (ד"ר זיאד חמאיסי), מרפאה המטולוגית (ד"ר חנה רוזנבאום) , מרפאה ראומטולוגית (ד"ר יולנדה בראון) ומרפאת הכבד (בהנהלת פרופ' יעקב ברוך)".  

יש הסדר בירוקרטי חדש שמאפשר לחולים לקבל את השירותים?
"בהחלט. הנהלת בית החולים הלכה לקראת החולים גם כן ויצרה טופס 17 מיוחד של המרפאה המשולבת".

לנבא את מהלך המחלה
ההבנה שיש צורך בהתאמת הטיפול האישי לחולה הובילה את צוות המכון לקדם רעיון נוסף: הקמת ביובנק (Biobank) , קונספט שנכלל ברשימת  המגזין Time כאחד מעשרת הרעיונות שצפויים לשנות את העולם.  פרופ' חוברס: "מדובר במסד נתונים הכולל מידע קליני, במקביל לאיסוף דגימות דם הנלקחות רק לאחר הסכמתו המלאה של החולה בכל פעם שהוא בא לביקור, וכן דגימות רקמה הנלקחות בזמן הבדיקה האנדוסקופית כשהיא מתבצעת על פי צרכי החולה. המחקר נערך תוך שמירה קפדנית על חיסיון זהות החולים. זה תהליך כלל עולמי, שאנו לוקחים בו חלק".

מה זה אומר בפועל?
"הדגימות משמשות להפקת מידע לגבי גורמים גנטיים, חיסוניים וסביבתיים הקשורים לתהליך המחלה. אנו יוצרים אוסף בעל איכות גבוהה שיאפשר לחפש סמנים אשר יחזו התפתחויות של המחלה, הן מבחינת התלקחותה והן מבחינת המהלך לאורך שנים.

הכוונה היא ליצור "רשת" נתונים גנטיים, חיסוניים, וקליניים שתופק מהמאגר ו "תסנן" כל חולה כך שנוכל לנבא את מהלך מחלתו ולטפל בו בשלב מוקדם בהתאם. בנוסף, נשתמש בכלים אלו כדי לנסות ולנבא הצלחה או סיבוך של טיפול תרופתי ספציפי בחולה הספציפי ובכך לחסוך חשיפה מיותרת לחולים שאינם מגיבים לתרופה, לקצר את משך התאמת הטיפול לחולה ולמנוע ככל שניתן סיבוכים טיפוליים".

רפואה אלטרנטיבית יכולה להקל על החולים בשתי המחלות?
"ישנם מקרים שהחולים עוברים טיפולים אלטרנטיביים ואינם לוקחים בחשבון את  העובדה שהמחלה פעילה, ושללא טיפול מכוון ויעיל נמשך הנזק ברקמת המעי. כתוצאה מכך היו חולים שניזוקו ומצבם הוחמר. אני מציע לא להפסיק את המעקב הרפואי, גם אם המטופל רוצה לנסות טיפול אלטרנטיבי".