יחסי הגוף והנפש עולים מדרגה. מחקר חדש שנעשה ברמב"ם מצא כי טיפול בדמיון מודרך גורם לחולי פרקינסון להפסיק לרעוד למשך דקות ארוכות ומקל על הרעד במשך שעות.

במחקר ראשון מסוגו, שנעשה ברמב"ם, נמצא כי ניתן לטפל בחולי פרקינסון באמצעות דמיון מודרך. במסגרת המחקר טופלו 20 חולי פרקינסון הסובלים מרעד משמעותי, בינוני עד קשה, בהרפיה בעזרת דמיון מודרך. לכל המטופלים הייתה הקלה משמעותית ברעד כשברובם נפסק הרעד לחלוטין. החולים דווחו כי הירידה בעצמת הרעד נמשכה בין שעתיים ל-14 שעות.

המחקר בוצע על ידי אורנה בן-יעקב, מנהלת הסיעוד בחטיבת פנימיות העל ומרפאות החוץ ברמב"ם וד"ר אילנה שלזינגר, מנהלת המרכז להפרעות תנועה ופרקינסון בביה"ח ופורסם לאחרונה במגזין של האיגוד הבין לאומי להפרעות תנועה (Movement Disorders Journal).

מזה חמש שנים מנחה אורנה בן-יעקב קבוצות תמיכה של חולי פרקינסון. במסגרת פעילות זו טופלו החולים בהרפיה באמצעות דמיון מודרך והתוצאות הדהימו את המנחה ואת החולים כאחד: "בפעם הראשונה שהחולים הפסיקו לרעוד לחלוטין הלם היה הדדי", נזכרת בן-יעקב, " זה עבד כמו קסם. לאחר ההרפיה, כשהם קמו ללכת, אי אפשר היה להבחין שהם חולים בפרקינסון". גם המפגשים הבאים הניבו את אותן התוצאות של הפסקת הרעד ובעקבות הממצאים החליטו בן-יעקב וד"ר שלזינגר לחקור את הנושא.

"במחקר השתתפו חולי פרקינסון המטופלים במרכז להפרעות תנועה ופרקינסון ברמב"ם", אומרת ד"ר שלזינגר, "החולים לא הכירו זה את זה לפני כן ורובם לא חוו מעולם טיפול בדמיון מודרך. כל החולים סבלו מרעד משמעותי". המטופלים, 20 במספר (13 נשים ו-7 גברים בטווח גילאים של 50-73), חולקו לקבוצות בנות 3-4 משתתפים מאותו המגדר. במשך שעתיים נרשמו תגובותיהם של המטופלים לשלושה סוגי גירויים הגורמים הרפיה: מוזיקה מרגיעה, הרפיה עצמית ודמיון מודרך. בזמן הניסוי נמדדו רמות הרעד באופן אובייקטיבי באמצעות אקסלרומטר-מכשיר דמוי שעון בעל מחשב זעיר וחלק מהמטופלים עברו בנוסף בדיקת EEG (המראה את גלי המוח) בזמן ההרפיה. הדמיון המודרך היה בעל ההשפעה הדרמטית ביותר: בקרב כל הנבדקים ירדה רמת הרעד באופן דרמטי למשך שעות ובזמן הדמיון המודרך 75% (15) מהנבדקים הפסיקו לרעוד לחלוטין.

"בפרקינסון נוסו טיפולים שונות באמצעות רפואה משלימה אך עד היום אף אחד מהטיפולים הללו לא הראה תוצאות משמעותיות", מציינת ד"ר שלזינגר, "זו הפעם הראשונה שטיפול לא קונבנציונאלי משפר את הסימנים של המחלה. אמנם זהו מחקר ראשוני, אבל פתחנו פה פתח למחקרים נוספים. אם נצליח להוכיח את יעילות הטיפול וליישם אותו באופן יומיומי, נוכל לגרם לשיפור משמעותי באיכות חייהם של החולים. הטיפול במחלת פרקינסון הוא סבוך והאפשרות להוסיף טיפול בהרפיה לכלים העומדים לרשות המטפל, מביאה תקווה לעתיד בו הטיפול יהיה טוב יותר".

"יש כאן פרדוקס", אומרת בן-יעקב, "הרעד של חולי פרקינסון הוא רעד מנוחתי, אך דווקא בזמן ההרפיה שהוא מצב של נינוחות רבה הפסיקו החולים לרעוד לחלוטין". לדבריה של בן-יעקב ההסבר ליעילות הטיפול בדמיון מודרך הוא העובדה שהוא מוביל את המטופלים להרפיה עמוקה ולהפחתת מתח: "זה כמו השלב שלפני החלום, בו המתח יורד לחלוטין. כמנחה אני מקנה לחולים דרכים לשחרור ולהרפיה. הרקע שלי כאחות הוא יתרון וזאת משום שאני יכולה להתייחס להיבטים הפיזיולוגים של המחלה וליצר תוכן ייחודי ומשמעותי בזמן ההדרכה של המטופלים. הדמיון המודרך מאפשר למטופלים לדמיין כי אינם רועדים וכך אכן קורה".